מתחתיך מים עמוקים, ואתה עומד על צוק גבוה, מתכונן לקפיצה, ואתה מפנה את מבטך בפעם האחרונה, לראות אותה שם עומדת, חיוך עגום אחרון וזהו, לוקח נשימה אחרונה ומסתכל עמוק אל תוך המים הכחולים. ואתה יודע שהקפיצה זה החלק הקל, והדבר האמיתי יתחיל רק שתצלול עמוק לתוך אותו חור כחול ותקווה, שלא קפצת לבד.
והנה קפצת.
ובעודך באוויר אתה נזכר. נזכר בכל בפעמים ההם שקפצת את הקפיצה לבד ואיך כל צלילה נהיית קשה וקשה יותר, מכאיבה יותר, הנשימות נעצרות ומפסיקות לרגע, ואז חוזרות וממלאות אותך במחשבות של כאב.ובעודך מתקרב אל קו המים אתה מתחיל להתחרט, הרגשות משתלטים עלייך ואתה כבר מתקשה להבין איך שוב הסכמת לעשות את זה, איך אחרי כל כך הרבה שנים פתאום אתה שוב שיקרת לעצמך שאתה מאמין לעוד אחת עם כמה מילים יפות ועכשיו גם הרוח נגדך, גורמת לך לשכוח למה בכלל קפצת ותחושת הבטחון שהייתה, הלכה והתמוססה והתחלפה בפחדים, מחשבות מתרוצצות האובדות להן בתוכך והשקרים ששיקרת לעצמך נצרבים עמוק,אתה לבד.
והנה צללת.
שקט. זה הדבר הראשון שאתה מרגיש, את אותו השקט האיטי והרועם הזה חודר לתוך גופך המיוסר, וכל המחשבות נעלמות, המים השותקים נכנסים לגופך שכבר נכנע לזרמים שעוטפים אותו. והנה לאט לאט מזדחל לו הפחד החשוך הזה שידעת שיבוא, הפחד לפקוח את עינייך רק כדי לא לא למצוא אותה שם, אבל אתה עכשיו נמצא עמוק מידי בתוך המים שעכשיו נעשים רק יותר ויותר קרים, ואתה פוקח עיניים כי אין ברירה, צריבה קלה, זה כואב פחות משזכרת אבל זה רק עד שאתה מבין, היא לא שם. אבל הפעם לא תתרומם ליבשה, הפעם החלטת לתת למים להכנס בתוך הסדקים בעורך, לחדור לנשמתך ולתת לפחד לשקוע איתך בחלל האינסופי של המים העמוקים. ופתאום פגיעה של זרימת המים מעיפה אותך לכיוון לא יודע, הופכת אותך לחסר שליטה ועינייך כבר אינם נפתחות מכאב הצריבה אתה מחפש את דרכך בתוך החושך אל השום המקום הזה, אליו אתה כה משתוקק להגיע.
והנה נכנעת למים העמוקים.
ופתאום מגע, הרגשת מגע, מגע של אדם, ידיים קטנות מחפשות בדיוק כמוך את דרכם בתוך המים העמוקים, ואתה מבין שגם הם נצרבו, וגם הידיים התמימות הללו נפגעו אנושות, אבל אתה עדיין פוחד, אתה פוחד שנתת לכאב להכנס עמוק מידי שאפילו שאתה יודע שהיא שם לא תוכל לפתוח את עינייך, שכבר נשמתך התפרקה והתרסקה ואין לך דרך להלחם במים,אבל פתאום, פתאום אתה יודע שהיא מחייכת, עינייך עצומות, אבל אתה מרגיש את החיוך שלה עובר את תוך, ומבין שהפעם אתה באמת לא לבד, שהיא כאן כדי לתמוך בך, להציל אותך ואתה פוקח עיניים והיא באמת שם, והיא מחייכת, ואתה מחייך, ושניכם מצאתם זה את זה, בתוך המים העמוקים.
ואתם זורמים זה אל זה, בתוך מים עמוקים.