~Endless Highway~
|
| 1/2007
yep...
חשבתי אני לא יעדכן יותר.... הייתי חייב אבל... הכותרת של הפוסט האחרון עיצבנה אותי ....
ממ לא.. אני לא יחפור כמו תמיד על מה שקרה או לא קרה בזמן האחרון...
אני רק יגיד .. שהתקופה מלוות בהמון מחשבות .. ושינויים במצבי הרוח...
שכל דקה שעובדת.. שום דבר לא משתנה.. אבל עם זאת הכל נראה שונה.
שכשהכל רע... אנחנו עושים הכל כדי שהמצב ישתפר .. אבל עם זאת לא עושים כלום.
שכשהכל סוף סוף טוב... אנחנו עושים הכל כדי להשאיר את זה ככה ... ועם זאת עושים כלכך המון כדי להרוס את זה... מבלי לדעת.
מה יקרה... אם אולי פשוט נפסיק לחשוב אם הכל טוב או רע ... ופשוט כל הזמן.. בלי קשר למצב.. ננסה לעשות את הכל טוב יותר ?....
מצד אחד תמיד צריך לשאוף ליותר... אבל מצד שני... לשאוף ליותר בתקופה הזאת של החיים ?... תקופה שבה כל מה שאתה צריך לעשות זה ללכת לבצפר... ללמוד...
זה כזה קשה ?
לא
זה קשה בגלל שבנוסף לבעיות של הבצפר יש בעיות אחרות שנופלות עליך משום מקום.
הורים שמעצבנים אותך ומוציאים לך את כל החשק לעשות משהו...
חברים שמבלי לשים לב הורסים לך את המצב רוח ...
למה ?... הורים וחברים לא אמורים לעזור לך ?...
"אמורים"...
אם כל אחד היה עושה מה שהוא אמור לעשות.....
כה הא..
ומה אמור לעשות אני ?...
חוי יבו זנייט...
לאגור כוחות ולנסות לפתור את הכל ?
או לשים זין ולהמשיך הלאה תוך הכחשת המציאות ?
יותר מידי שאלות...
תשובות עוד אין.
בזמן האחרון אני נזכר המון בתקופה מסויימת בחיים שלי... שאחרי כמה לילות שלא הצלחתי להרדם בגלל מחשבות על זה...הגעתי למסקנה שאותה תקופה היתה התקופה היחידה בחיים שלי שבה באמת היה לי טוב...
מה לא הייתי נותן בשביל לחזור לאותם ימים...
בימים האחרונים מחשבות על אותה תקופה זה הדבר היחיד שמעלה בי חיוך... אותו חיוך שאני מחייך כל יום... רק אמיתי יותר.
אתם בטח לא מבינים על מה אני מדבר...
אז אתם מוזמנים לסגור את החלון הזה כבר עכשיו... באמת שאני יושב כאן.. בחדר שלי... בשקט שלי... וכותב את זה בשבילי.... בשביל לכתוב את מה שעובר לי בראש ... יותר מידי מחשבות... לא קל להחזיק הכל בראש... אז אני יושב ופשוט כותב הכל.. בלי לחשוב יותר מידי.
אתם הגעתם לכאן... אז זה או כי אכפת לכם ומעניין אתכם מה קורה איתי..... או כי כנראה הגעתם ל-10 ברמת השיעמום שלכם...
געגעוע..
הגעגוע לאותה ילדה...
כמה שזה לא קל..
והיא יודעת ?
היא יודעת שאני חושב עליה כלכך הרבה ?...
אולי...
שוב... שוב אני נזכר ברגעים ... ושומע אותה מדברת... לוחשת את ה-3 מילים האלה... שכלכך מחממות מבפנים וגורמות לך לחייך גם ברגעים הכי קשים...
"אני אוהבת אותך..."
מתי אני ישמע את זה ממך שוב ?...
ישמע כשאת עומדת מולי ומביטה בעיניי..
היום ?.... מחר ?....מחרותיים? ....אף פעם.. ?
זה יקרה....
מתישהו.
נשאר רק לחכות...
אכן... זה פוסט טיפה שונה מהאחרים..
אל תתיחסו... פשוט שפכתי מה שעובר לי בראש כרגע...
הייתי אצל מסאניה.... צחוקים... הכל טוב ויפה... אבל בדרך בחזרה נזכרתי במשהו ... משהו שהכניס אותי למצב רוח מוזר כזה...
התוצאה : פוסט
אז עמ... מי שהגיע עד לכאן מוזמן להגיב חחח...
3>
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
