אז לפני כמה ימים חגגתי 5 שנים לבלוג .
אשכרה 5 שנים , ואפשר בלי שום ספק לראות איך התבגרתי בהם.
אומנם אני עדיין לא בת 17 , אבל החיים לימדו אותי הרבה על עצמם וכמובן
שיש לי עוד הרבה על מה ללמוד .
למדתי לחיות מהיום למחר
אבל אני עדיין לא לוקחת אחריות על המעשים שלי .
אז , זה קשה !
זה קשה להיות אחראית על אנשים , זה קשה לעשות מה שאת אוהבת
מבלי לפגוע בדברים אחרים .
זה קשה - אבל כיף .
בסופו של דבר זה רק בונוס . :)
במהלך כל השנים האלה אני מנסה לחקור ולהבין,
את עצמי!
אני האדם היחיד שעוד לא גיליתי עליו כ ל ו ם !
זה לא כיף , אבל זה גם לא רע .
אני מנסה להבין מתי אני אצליח לפתח מספיק רגשות
ומתי אני יוכל להסיר את המסכה.
אז כן , רובם רואים בי כ"אשת הברזל",
כי אני נלחמת על העקרונות שלי
כי אני דעתנית ידועה
כי אני עושה דברים בדרך שלי
כי אני חסרת טאקט ..
אבל די נו ... כמה מהם מכירים אותי באמת ?
סה"כ שנתיים איתי והם חושבים שהם מנהלים לי את החיים .
מי שמכיר אותי באמת יכיר אותי גם כרגישה
אבל עם עקרונות .
מי שמכיר אותי , ידע לעזור לי.
למרות שזה מוזר , איך מישהו יכול להכיר אותי מבלי שאני אכיר את עצמי ?
אז כן ,
זו התקופה שאני מנסה לגלות על עצמי דברים חדשים
ועכשיו חקר חדש -
מתי אני אצליח להגיד לו לא , שזה הספיק לי ודי !
מתי אני אראה אותו ?
מתי אני ארגיש מספיק חשובה עבורה ?
בעוד שהסימני שאלה עדיין מרחפים מעל ראשי ,
ובמקום ללמוד עוד קצת על היטלר שלא כזה מעניין אותי עכשיו,
אני אאחל לעצמי בהצלחה במבחן שיש לי מחר בהיסטוריה
ובנוסף אאחל לעצמי ללילה טוב .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
*-*Ordinary Girl*-*
