שלום אהובי,

פניך לא זורחות עליי כמו אתמול שלשום וריח אחר מופץ בחדר,המראה שנמצאת מולי עלייה תלוי מעיל ישן מלא בגרגרי אבק שכבר הם מתפוררים אט-אט מזקנתם כנראה שייך לך מהפעם האחרונה שנראת בחדרי,כרגע אני נערה מתבגרת שחייה את החיים הנורא פשוטים שלה,אבל מסבכת אותם למען קבלת תמיכה ממישהו יקר ללבה שכנראה זה אתה,וכן,מצבי בסדר כרגע אם אתה שואל אני מתגעגעת ומחכה לפעם הבאה שנתראה.

אני לא חוששת לאבד אותך לטובת נערת יפת פנים שתתן לך טיפת חום ואהבה שאינני לצדך,אני מודה אני אוהבת ופוחדת מלאת חששות,ופרפרים אפורים מסתובבים אצלי בבטן חיים יום אחד,ומתים מפחד חזק של זיהום אהבה לכן יקירי האהוב לכתוב לך מכתב בעל חיבה זאת אינה מספקת את הערכה של כלפייך,וגורמת לי להרגיש קצת מטופשת שכל זה כתוב במכתב עלוב כזה,אבל זאת אני,

האוהבת.

טוב,מצאתי את זה אתמול זרוק בין כל חבילות הדפים שלי ,וחשבתי שאולי כדאי לעלות את זה,ומה שמפתיע בזה,זה שהקטע הזה נכתב לפני שנה אין לי מושג בהשראה של מה,בכל מקרה העלתי את זה ואין לי מושג למה.