לא,אני לא מתכוונת לאמונה באלוהים,שגם ככה אני לא מאמינה,אני מתכוונת לרומנטיקה,ולא, אני לא מאמינה ברומנטיקה.
אני לא אוהבת רומנטיקה,ולא מתחברת אליה.הוא יביא לי פרחים ואני אצחק לו בפנים,לא כי אני רעה ,ובטח שלא בגלל שאני לא אוהבת אותו,כי אני לא מאמינה,אני אוהבת אהבה רעה,אני מתכוונת שלא תהיה מושלמת,ואין לי איך להסביר למה אני מחפשת את את חוסר הרומנטיקה,והאהבה הסתמית של "הפוצ'י מוצ'י" (וכל שאר מילות החיבה שמגעילות אותי) ,ושכל חודשיים נחגוג את זה שאנחנו יחד שבתכלס יש סיכוי שחודש הבא זה כבר לא ממש יקרה.
חברה אחת אמרה לי שנכנסתי יותר מידי למוח הגברי,שמהרגע שניסיתי להבין אותו,ודיי הצלחתי שזה לא באמת רק "סקס,בירה וכדורגל" כמו שכל בחורה תגיד על גבר ממוצע שהשכל שלהם רק טיפה יותר מורכב (או שלא),שהמילים שלהם "אני לא רוצה לפגוע בך,את הדבר הכי...." יש באמת משמעות איפשהו בתוך הראש שלהם,רק שאחרי שבוע נשמע כאילו בחיים לא אמרו אותו,ומחפשים כבר התרגשות חדשה.הפואנטה לכל העניין היא שמי רוצה בחורה של מחפשת רומנטיקה? ואני הגעתי לתשובה שכנראה לא באמת משנה להם לא להביא לך פרחים או להשאיר לך ארוחת בוקר וכל הקלשאות האחרות ,אלא רק להיות איתך עם מי שאת באמת,ואז עלה לי עוד משהו,שאולי גם זה לא נכון?
קובית קרח,
לא מאמינה ברומנטיקה.