| 2/2009
רשימת התסכולים שלי וקצת אתלטיקה
עובר עליי יותר מידי דברים מתסכלים לאחרונה,וזה כל כך משפיע בשלב כלשהו שהפכתי להיות "חולה" ומרותקת למיטה.
הייתי בראשון סופ"ש שעבר להגיד שנהנתי אני לא יכולה לומר,חלק מהסיטואציות שהיו שם נכנסו לרשימת התסכולים שלי,וממש בא לי לכתוב על זה,אבל אני לא חושבת שמגיע לזה מקום פה,ובכללי אני לא חושבת שמגיע לזה מקום ברשימת התסכולים שלי,כי אני לא עשיתי כלום רק אמרתי מה הכאיב לי,ואני לא מצפה לרחמים עצמאיים,אני יודעת מה עשיתי,ולמה עשיתי את זה אפילו שנכלל בזה לאבד כמה אנשים,ואדם אחד שהיה מאוד משמעותי בחיים שלי עד לא מזמן.
אין לי רצון להפסיק לחיות,להיות אובדנית,וחסרת מטרות אני יודעת מה אני יכולה לעשות,ואני חזקה,כן,אני בחורה חזקה בעלת שאיפות לעתיד,שום דבר לא יעצור אותי מלהגשים אותם שום אהבה נכזבת,איום של אויב ובטח שלא אחד מאותן מפלצות.
אתמול חברה שלי הוציא אותי משיעור מת' בואי מהר צריכים אותך,וכמובן שאני נענתי בחיוב,והלכתי מהר לאצטדיון ספורט שם חיכו לי שני המורים לספורט אחד מהם לא היה מוגדר,והשנייה היא דווקא המורה שלי לספורט רק הגעתי שאלה אותי "מה קורה? איך אני מרגישה?" (בלה,בלה,בלה) ביקשתי ממנה להגיע לפואנטה כי אני ממש ממהרת לחזור לכיתה (סתם תירוץ עלוב לכך שכל התלמידים שישבו בספסל בהו בי כאילו הייתי איזה קוף בספארי וזאת הייתה סיטואציה לא נחמדה) ואז השאלה עלתה :"רציתי לשאול אם במקרה את רוצה להכנס לתחרות אתלטיקה" אני אומר את האמת אין לי מושג מאיפה היא נפלה עליי אפילו שאני מצטיינת בספורט,שאלתי אותה מה היא רוצה שאני אעשה היא הגיבה בחיוך ואמרה "להדוף כדור ברזל" כמובן שבעיסקה הזאת נכללו המון אימונים,השלמות חומר וכו' וכו' האמת שבראש לא חלפו לי בעיות בנידון,אז פשוט הסכמתי ככה יצא שאני הולכת להשתתף בתחרות הארצית לאתליטקה בחיפה.ככה שזה ממש הזוי.
קובית קרח,
אתלטית מתוסכלת.
| |
בחיי כל כך צפויים האנשים שמקיפים אותי,שהקיפו אותי,שחשבו שיקיפו אותי למשך חיי כל כך צפוים הרי זה היה ברור שדברים טובים לא נמשכים לנצח,שהחברים שלך לא באמת תמיד יהיו שם לצידך גם אם תהיי מיליון מייל מהם,פתחתי כלפי הם תלות ואני מצטערת על זה חשבתי שהם לא ישכחו מה שעשיתי בשבילם,אבל מסתבר ששכחו מאוד מהר אני חושבת שהרבה יותר קל לשכוח את הדברים הטובים,ולזכור רק את הרעים זה הכי פשוט פעם אמרו לי שאני אדם טוב עדיין אומרים לי את זה בשלב מסוים התחלתי להאמין למילים שלהם ולומר לעצמי שאני לא אדם רע אבל משהו לאחרונה גרם לי להתעורר ולהבין מי אני באמת אך רק במובן של טובה או רעה אני בסופו של דבר לא זה ובטח שלא זה אני אדם כמו כל אחד אחר שמציב את ההתנהגות שלו למצבים שהוא נמצא בהם ביום יום אבל זה לא מה שרציתי להגיד בפוסט הזה שגיליתי מה אני כמו איזה אישה רוחנית באתי רק להגיד שהיו לי ציפיות והאמנתי בהם קיבלתי אכזבה אבל זהו אני סיימתי מעכשיו אין לי ציפיות לכלום יבוא יום,ואני אחזור להיות הילדה האטומה שישבה בכיתה ה' בפינה של הכיתה,וחשבה שלקחו ממנה את החיוך לנצח.
| |
הילדה שישבה בפינה של הקיר,הפינה הזאת של הקיר הקרה והקודרת זאת שאף אחד של מתקרב אלייה,ואף אחד לא מתעניין בה
הילדה לחשה "אני שקרנית,רעה,מדחיקה,מכאיבה,כואבת,בוכיה,ואחרי הכל רק אני מואשמת בכאב שחנק רק אותי בסוף." רחמתי עלייה,והזדהתי איתה,הלב שלי יצא וחזר במכה אחת זה כל כך כאב.לעזאזל.
קובית קרח,כואבת.
סתם משהו נחמד ל"פרוש" השם...
M : Best kisser ever
E: Awesome in bed.
I : You Are Great in bed
.T : You're loyal to those you love.
A: You like to drink
R : Easy to fall in love with.
| |
זה היה על קו המחשבה בלבד "ההזדמנות השניה" שדברים טובים של כמה חודשים לא יכולים ליגמר תוך כמה רגעים של בלבול.
הרגשות שצפים בי עכשיו זה מחסור,בלבול וחוסר מטרות...
אבל אולי יש לי מטרה אחת,והיא אותו אדם שהפוסטים האחרונים שנכתבו היו עליו,היו שיקרים,רציתי מציאות אחרת אני מודה האכלתי את עצמי בעובדות הבאות:ששכחתי ממנו ושלא נחזור שוב...הרבה יותר קל ככה?! לא? שאת מציבה לפנייך עובדה אפילו שלא היית רוצה בקיומה.
רגשות זה לא דבר שנעלם בשניות הן ירדפו אותך אם תדחיקי אותן ,ואם תתרכזי בהן,הן יחדרו לך רוב שעות היום למחשבות שאפילו יגידו לידך את המילה "האהבה" יתחילו לך קונוטציות מוזרות על כל מה שהיה,על מה שהיית רוצה שיהיה.
אני וחברה שלי נשכבנו על הסדין עם הפנים נשואות לכיוון השמיים אבל העצים חוסמים את הראות הרחבה התחברתי לזה באותו רגע שפכתי את הלב הוא פשוט נפלט דרך הפה בכמויות על כמה אני פגועה,על כמה אני אוהבת,על כמה אני שונאת,ועל מי אני לעזאזל חושבת?!
באותו יום כבר קיבלתי ממנו הודעת אסמס קצת אחרי שהיא עזבה,מודה שהתחלתי לחשוד,יותר מאוחר כבר קיבלתי טלפון שכבר לא ידעתי מה הוא צריך ממני חשבתי שסתם אני מקבלת ממנו כמה הערות של עצביים על תגובות של אנשים וינתק,אבל זה לא היה ככה זאת הייתה שיחה חברותית ונעימה שזרמה לי מהאוזניים וחדרה לי ללב בסופה,לכן כרגע אני מודה שהרגש שעומד אצלי בלב זה אהבה.
| |
|