אני מתבוננת מחלונות בניין גבוה. אני מעל נהר ה-רון. נהר קריר שמימיו מתוקים. ואני מעל הסכר. בנוף– הרים. השמש זורחת. המים מתנוצצים. ואני שואלת את עצמי: איך הגעתי לכאן?
אני מדליקה את הרדיו ומקשיבה לפראנס קולטור. בריכוז מלא אני יכולה להבין. ממולי מישהו מורח דבק על שלט ריק ומצמיד פוסטר שאומר OUI OUI
ואני
אומרת כן כן
ואני אומרת לעצמי: אלו לא ההרים שלי. ואני אומרת לעצמי: אלו הם לא המים המתנוצצים שלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
