סוף העולם שמאלה ->>>

דיי....!

כמה מבאס יכול להיות משהו,

שמראש ידעת שהסיכויים שלך אליו הם 50:50?!!

טוב אז לא אני.. וגם לא החברה שלי לא התקבלנו לארה"ב..

היו כל-כך הרבה אפליות בבחירה של הילדים!

בסוף לקחו רק 4 ילדים ולא 8... 2 בנות ו2 בנים..!

משגע אותי איך משנים דברים מקצה לקצה בלי לחשוב יותר מידי על ההשלכות של זה...!

אני ידעתי שמתוך ה4 ילדים, אין לי ממש סיכוי..

אבל מתוך ה8..! אני כל-כך יודעת

שגם אני גם חברה שלי היינו נכנסות לשם בלי שום בעיה!!!!!

ילדה אחת בחרו בפרוטקציה וילדה שנייה בחרו

בגלל שנתנו לה איזה מחמאה מפגרתתת

שאגב בכלל לא נכונה לגביהה..! כל-כך לא  הגיעה לה לזכותתת..

הלוואי שלפחות החברה שלי הייתה נוסעת, מילא לא אני..

אבל ששתינו לא נצצא!?!?!!

תמיד אומרים שה' יודע מה שהוא עושה

והוא בחיים לא ייטעה במחשבות שלו..

אז במקרה שלי, לנסיעה אחת שהייתה צריכה להיות לי- לא יצאתי..

עכשיו הייתה לי את ההזדמנות לתקן את זה ולצאת הכי בפאנןן..

וגם זה לא יצא לפועל..

מה ה' רוצה לעשות בדיוק?!

כאילו הילדה המעצבנת הזו הרבה יותר טובה

ומגיעה לה הרבה יותר ממני או מחברה שליי..

אני במצב שאפילו לחשוב על זה שאני לא אסע לשם כבר אני לא מצליחהה..

אני הכנסתי את עצמי לאשליות - ועכשיו אני צריכה להתמודד עם מה שעשיתיי לעצמי וגם לחברה שלי לצערי..

בדיעבד אני לא מתחרטת על זה שניסיתי- ובאמת היה כיף.. אבל חבל שהלהבתי גם את עצמי וגם אותה כנראה יותר ממה שהיה לי שווה וכדאי..

הרי באיזה יכולת וזכות אני מחליטה שאנחנו כבר נוסעות?!

זה או 'כן' או 'לא'... מי החליט שישר זה יהיה 'כן'?!

זה כל-כך מעצבןןן..

אני שונאת להיתקע במחשבות על משהו אחד, כמו שקרה לי עם הנסיעה הזו..

אבל עוד יותר מעצבן להיתקע עם המחשבה שמה שחשבת עליו כל-כך הרבה "נסגר" לך בלי בושה בפרצוףף..

אבל..

מה כבר הייתי יכולה לעשות!?....

מיטל.