איבדתי הכל
בעיקר את עצמי..בעיקר את התחושות שלי
יותר מדי דברים קרו לי לאחרונה
חזרתי לדבר עם בנאדם שלא דיבר איתי 3 וחצי שנים.
בנאדם שהיה אהבה ראשונה בשבילי.
יותר מדי דברים קרו איתו לאחרונה, לא טובים...
מה שבטוח כל הרגשות חזרו בפלאשבקים עלי.
אני לא יודעת מה לעשות ואולי עדיף...
אבל עכשיו אני באמת לבד..
לבד בלי אפ'חד ואת כל מה שיש לי להגיד אני שומרת בפנים כי אין למי להוציא..
איבדתי את כל מה חשבתי שיש לי..
ואהבה, עזבו על זה בכלל וויתרתי..זה לא בשבילי.
כנראה שאני ריקנית אין סיבה להתאהב בי אין סיבה לאהוב בי..
הלבד אצלי מנצח..
אפילו לכתוב אני כבר לא יודעת.
למה תמיד את כל הרגשות הכי יפים שלי הכי טהורים שלי את כל הגופ שלי שהפך למשהו כלכך פשוט..
אני נותנת לבנאדם שהכי פחות מעריך הכי פחות אוהב..אני לא יודעת
אבל עברו כלכך הרבה שנים ואני עדיין מרגישה אותו דבר כמו פעם.אתה חלק שלא נגמר בי חלק שנשאר בי.כלכך נצחי
והנה אני
כבר ישן לבד
ורוקם לעצמי חלומות
הנה אני
יודע שאת
את לא יכולה להיות...
אני יודעת אבל לא מפנימה....