"ואל תתקשרי לשאול מה שלומי רק בשביל לספר לי מה שלומך זה לא יפה מצידך.."

המועדון מלא אנשים,

הכל צפוף,

רטוב,

כולם מזיעים,

אבל עדיין נהנים,

ממשיכים לרקוד כל אחד לעצמו,

הרי בשביל זה באנו, לא?

אחרי שעות של מבטים אתה נצמד אלייה..

אני מתאכזבת ונצמדת עליו,

ממשיכים להיסתכל

זה הורג

המבטים

אח מה שהם יכולים לעשות..

לאט לאט אנחנו מתקרבים אחד לשני

ופתאום שנינו צמודים

זזים לצלילי המוזיקה וקצב המועדון

אחרי זמן מה התחלנו לדבר

אתה הראשון

אני קצת נלחצת

אבל זה עובר

ממשיכים לזוז בקצב אחיד -צמודים

חיוכים מופיעים מאוזן לאוזן

והמבטים כל כך קרובים

הכל כל כך צמוד

רטוב

נעים

מתקרבים

וזהו צריך ללכת..

להשאיר טעם של עוד..

נותנת לך נשיקה קטנה על הפה ורושמת לך את המספר..

לא יכלתי עוד להיתאפק,

אז שלחתי הודעה,

ואתה עוד לא חלפה שניה וכבר החזרת תשובה.

ואני? עם חיוך מאוזן לאוזן..

כאילו כבר מה קרה עכשיו.. חח

וזהו מפה הכל רק משתפר..

אנחנו כבר חודש יחד..

חודש מושלם,

חודש שבו אני קמה עם חיוך

ממשיכה את היום עם חיוך

וככה גם הולכת לישון- עם חיוך

וכל זה והלב שלי מתפוצץ מאושר

ככה חבשבתי..

ידעתי הכל היה כ"כ מושלם שהייתי חייבת לפקשש במשו כמו תמיד..

למה??

דובון שלי אני אוהבת אותך!!!!!!!!! 3>

אבל רק שתדע שלא אני אשמה זה הראש שממשיך להיתעקש לחשוב עליו..[סליחה]