אם אתם מצפים למצוא בהמשך הפוסט עוד פנטזיה נוטפת סקס, אז נראה לי שקצת תתאכזבו.

החלטתי לשם שינוי לעשות פוסט שהוא מדבר קצת פחות על סקס וקצת יותר על רגשות...

או יותר נכון רגש... על אהבה, אהבה כוזבת, כואבת...

אני חושבת שרובנו מכירים את הצד היותר כואב של האהבה לאחר שהיא נגמרת...

אני התאהבתי לפני כשנה וחצי בבחור אחד שלאחר שנה וחצי של קשר די שוטף, הוא הגדיר את הקשר שלנו " קשר מסיבי", למרות שאני חושבת ש"מסיבי" היא מילה גדולה לקשר שהיה בינינו. בכל מקרה, הוא היה האהבה הראשונה שלי, ועד היום גם האחרונה.

הכרתי אותו בטעות, וכנראה שמהשנייה הראשונה שפגשתי אותו הוא שיקר לי... הוא התחיל בגיל שלו, ולאחר מכן לקראת סוף הקשר הוא התחיל להמציא תירוצים על כל מני דברים לא חשובים...

לא יודעת עד היום אם הוא אהב אותי או לא, אבל אני יודעת בבירור שאני אהבתי אותו, באותה תקופה הייתי מוכנה לעשות הכל בשבילו, כל דבר שהוא ביקש, כל פעם שהוא התקשר או שלח הודעה אני עניתי לו מיד.

והוא בתגובה היה אדיש כלפי, בהתחלה כשרק הכרנו והקשר לא היה רציני, הוא רצה לגרום לי לקנאות לו, וסיפר לי על דייטים "לואטים" שהיו לו, או על האקסיות שלו ,הוא השתדל לפרט כל פרט ופרט, הוא ידע שאני שונאת את זה, הוא ידע שאני קנאית בטירוף בכל הקשור אליו, אבל הוא לא ידע שהוא הסיבה למחסור בשעות שינה שלי, הוא לא ידע שהוא זה שגרם לי לבכות בלילות, לא סיפרתי לו הרבה עלי, הוא לא שאל הרבה עליי.

 זה הוא כל הזמן דיבר, השיחות שלנו היו בעיקר עליו.

אני יודעת עליו הכל, למדתי לדעת , להרגיש, לאהוב  אותו, אפילו שהיינו רחוקים ודיברנו במסנג'ר, שדיברנו תמיד ידעתי מה המצב רוח שלו לפי המילים שהוא כותב, לפי המשפט פתיחה שלו.

הוא לא היה יכול לשקר לי בנוגע להרגשות שלו באותם ימים.

אני חושבת שהיום הוא אפילו לא זוכר את התאריך יום הולדת שלי...( אני ואחותו נולדנו באותו יום בהפרש של כמה שנים).

הוא לא יודע איזה סוג מוזיקה אני אוהבת, הוא לא יודע כלום עליי, למרות שהיינו בסוג של מערכת יחסים במשך שנה וחצי!

אבל למרות כל ה"חרא" שאכלתי ממנו, היו גם כמה דברים טובים, הוא זה שגרם לי להתבגר, הוא זה שחשף אותי לסקס לראשונה בחיי, לפני שפגשתי אותו לא ידעתי מה זה סייבר- סקס, לא ידעתי כלום, הייתי תמימה לחלוטין, לפני שהכרתי אותו, אנשים יכלו להשוות בקלות ביני לבין ילד בן 10, בהתנהגות, במחשבה, אפילו בסף הכאב..

הוא אהב את התמימות הזאת שלי, הוא אהב את החוש הומור שהיה לי אז...

לא יודעת למה השתניתי כל כך, עברו בסך הכל שנה וחצי, שבמבט לאחור נראים ככמה ימים בודדים.

התקופה שלי איתו הייתה מדהימה, הוא זה שגרם לי להשתנות, והוא לא ידע את זה, בעצם הוא לא יודע את זה גם היום.

הוא גרם לי להשתנות כל כך שאנשים שלא ראיתי הרבה זמן לא מזהים אותי היום, לא רק את האופי, אלא גם שהשתניתי חיצונית... אני לא מדברת על זה שהתבגרתי, אלא שממש השתניתי!, אני עוברת ליד אנשים שלמדו איתי פעם והם לא מזהים אותי.

הקשר ביני לבינו התחיל באינטרנט באיזה פורום... השיחה התגלגלה למסנג'ר... ומשם לפה ,ומפה לשם עברו שנה וחצי ואנחנו עדיין בקשר...

עכשיו, אחריי שנה וחצי.... שהקשר גוסס כבר מלא זמן... אני מרשה לעצמי להוציא את כל מה שאני חושבת עליו ועל הקשר שהיה לנו...בעצם זאת הפעם הראשונה שאני מרשה לעצמי לדבר על הקשר עצמו, ולא רק עליו (על האיש).

עכשיו הגענו לחלק בקשר שלנו שאנחנו או מנסים להחיות את מה שהיה פעם, או פשוט להיפרד כידידים טובים (מאוד).

אני כמובן הייתי מעדיפה להמשיך את הקשר, אבל הוא.......

הוא זאת תעלומה, זה נראה לי הדבר היחיד שאני לא יודעת עליו.....

הסיבה שהחלטתי לכתוב עליו דווקא עכשיו היא פשוט שהוא התקשר אליי לפני יומיים, וכל הזיכרונות מאותה תקופה עלו פתאום.

פתאום נזכרתי במה שהיה פעם... רוצה לשחזר את מה שהיה פעם... רוצה לחזור אחורה בזמן...

למישהו פה יש מכונת זמן שיכולה להחזיר אותי לשם?

מסיימת (בפעם הראשונה) פוסט עליו בחיוך ולא בבכי...

להתראות, עד הפעם הבאה....

אוהבת Genie In A Botlle