שוב יומולדת...

עברה עוד שנה.. אני לא מאמינה שהבלוג שורד כבר יותר משנה.. שנה וחצי כבר...

ואוו.. איך שהזמן טס..

בכיף הייתי חוזרת עכשיו שנה אחורה...למסיבת הפתעה שהחברים ארגנו לי..

לחברים שהכרתי ואבדתי בשנה הזאת...

ולעוד כמה אנשים שעזרו לי להגיע לאיפה שאני..

עדיין אין לי מושג איך לחגוג... בא לי מסיבה.. אני צריכה להשתחרר קצת (הרבה).. ואין לי מושג לאן ללכת...

היום בטח סתם אני אהיה עם המשפחה ואולי טיפה עם חברים, ומחר... מחר אני כבר לא אהיה ילדת יום הולדת.. מחר אני אהיה סתם ג'יני בתוך בקבוק...

טוב... אז שיהיה לי יום הולדת שמח... ונפגש בפנטזיה הבאה

Genie in a bottle.

אוקי, אני חושבת שאני חייבת לכם כמה הסברים... או לפחות לקוראים הקבועים שלי..

אז ככה, אני אתחיל בזה שאני לא מעדכנת את הבלוג כל כך הרבה כמו פעם..

הסיבה היא שאין לי זמן...

באמת שאין לי! ואם יש.. אז המוזה כבר איננה...

כל יום אני יושבת לכתוב פנטזייה...

אני חושבת שכתבתי  בשבועיים האחרונים אולי 20 שורות, במקרה הטוב 300 מילים..

כל פעם אני מתיישבת, רוצה להתחיל לכתוב , אבל המילים לא יוצאות...

יוצאים ממני רק פוסטים על רגשות, פוסטים בכייניים, שמדברים על האקסים, על כמה שקשה לי, על כמה שפגעו בי ( כן כן, אתה אולי תתפלא, אבל גם אני נפגעתי!) .

דבר שני שאני רוצה להגיד הוא, שאני בזמן האחרון כל המזמן שואלת את עצמי, "מה הבלוג הזה בכלל שווה, למה פתחתי אותו?"

ואף פעם אין לי תשובה הגיונית...

אני תמיד מנסה לברוח... תמיד מנסה לא לענות..

עד שמישהו לפני כמה ימים שאל אותי את אותה השאלה... כרגיל ניסיתי לא לענות ולהתחמק...(לא כל כך הצליח)
ואז התחילה בנינו מין "שיחת נפש" כזאת... ואיכשהו כל מה שהוא אמר...

היה נכון... איכשהו הוא הראשון שהצליח להבין אותי ולקלוט אותי, אחריי שאף אחד לא הצליח לעשות את זה אף פעם..

וסוף סוף הוא הצליח להוציא ממני תשובה...

"הבלוג לא נפתח כדי לרצות בנים חרמנים , אלא לרצות את עצמי, להוציא את כל מה שאני חושבת ורוצה, למרות שאני אשקר אם אגיד שזה לא כיף לקרוא את התגובות שלהם על כמה זה היה מחרמן וכו'.."

ואז אחריי שאמרתי לו את זה, הבנתי שאני לא באמת צריכה את הבלוג הזה...

שהוא סתם כדי שאנשים יקראו וידעו את מה שאני כותבת וחושבת.

בקיצור,  מה שאני מנסה להגיד (ולא כל כך יוצא) הוא שאני רוצה לסגור את הבלוג...

עוד לא החלטתי סופית, אבל זאת נראית לי האופציה הכי נכונה לעכשיו...

שאלתי המון אנשים, אבל לאף אחת לא הייתה תשובה חד משמעית , כל אחד אמר לי תשובה שונה מהשני...

אז אחריי ששאלתי את כולם ,  אני עדיין לא יודעת מה לעשות

אני חושבת שאני אמחק אותו הרי במילא כל ה"יצירות" שמורות על המחשב שלי..

לא יודעת מה לעשות...

הריי כבר היו פעמים שהכרתי אנשים מהבלוג שסתם נפגעתי מהם

וקרה כבר שחברות שלי עלו על הבלוג מבלי שאני אגיד להם עליו מילה

אבל היו גם פעמים שהבלוג והתגובות שלכם גרמו לי לכל כך הרבה הנאה...

מין סיפוק כזה... הרגשה טובה שאני לא יודעת להסביר...

והיו פעמים שהוא עזר לי להוציא מתחים וכעסים מיותרים...

אבל יש עוד צד לסיפור שגיליתי לא מזמן, הרבה יותר מדי אנשים שאני מכירה, בעבודה, משפחה, ועוד כל מני אנשים לא רצויים יודעים על הבלוג...

ולכן לא נשארה לי אף בררה אני חייבת לסגור אותו, או לפחות לקחת פסק זמן קטן... גדול

אבל עדיין בכל פעם שאני מנסה לסגור אותו, אני לא מצליחה ללחוץ על ה"מחק" אני פשוט יותר מדי אוהבת את הבלוג הזה...

אוהבת את הקבועים שלי, אוהבת את הסיפורים שלי...

אז אולי בכל זאת כדאי לי להפוך אותו לבלוג רגיל, בלוג שמדבר על החיים שלי...עלי?

לשאלה הזאת עדיין אין לי תשובה...

Genie in a Bottle.    (שכנראה לא תכתוב על סקס בזמן הקרוב... או אף פעם, מה שיבוא קודם)

** לכל הרציניים, יש מצב שהפוסט הנ"ל ימחק תוך כמה דקות\שעות\ימים בלבד ,ממש תלוי במצב הרוח, נא לא להילחץ. בתודה "צוות" הנהלת הבלוג***

אז כן... אני יודעת שהבטחתי להעלות פנטזייה נוספת בימים הקרובים, אבל פשוט אין לי זמן...

אין לי זמן לכלום כמעט, עד כדי כך שאפילו שנת היופי שלי נראת לי מיותרת..

מצטערת אם אכזבתי... אבל באמת שאין לי זמן לכלום...

העבודה לוקחת לי קצת זמן, החברות רוצות שאני אהיה איתן יותר... וקצת בלילה מול המחשב, אולי טיפה במסנג'ר.

מיילים כבר אין לי כוח לבדוק, כי הם באים בכמויות מסחריות, ככה שכשאני מגיעה אליהם אני תשושה ומעדיפה ללכת לנוח מעט.

טוב.. זהו בנתיים.. מקווה שלא ציפיתם ליותר מדי..

אני אעלה פנטזייה נוספת בימים הקרובים.. אני מקווה

Genie in a Bottle. (לחוצה מתמיד)