This Is The New Shit

חברים אמיתיים נדיר למצוא, קשה לעזוב ובלתי אפשרי לשכוח.

נמאס לי.

למה את מתנהגת ככה?

יושב עלייך משהו, מפריע לך משהו שאני עושה, תבואי ותדברי איתי, תסבירי לי.

את לא צריכה להוציא את זה עלי בהתנהגות שלך.

בלי שום סיבה נראית לעין.

זה חוזר על עצמו, כמו פעם.

כאילו הכל בסדר, הכל רגיל, מדברים רגיל, נפגשים, שומדבר לא שונה,

רק הטונים שונים, קצת עיקצוצים.

אני לא יודעת אם זה באמת ככה או שאני סתם מכניסה את עצמי לסרטים ונפגעת מכל דבר.

אני מקווה שזה לא ככה, שאני מדמיינת.

הקשר שלי איתך חשוב לי, אני לא רוצה שזה יהרס.

 את חברה אמיתית, עוזרת, מקשיבה, מבינה, תומכת, מצחיקה..

אבל זה לא שווה כלום, אם את לא רוצה כבר, אם זה לא טוב לך.

אם זה לא הדדי.