לעוף לארץ לעולם לא

שנת אלפיים ושמונה יקרה, היית נחמדה אך לא יותר. גילית לי דברים חדשים ופתחת עבורי מקומות חדשים, אך גרמת לי להתגעגע לדברים שמקודם.

איחדת אנשים ובדיוק באותו רגע הפכת אותם לסמרטוטי אנוש. החלמת אנשים ובדיוק באותו רגע גרמת להם להיות קצרי נשימה.

מצד אחד ליטפת, 2008 יקרה, ומהצד השני הכאבת ואפילו סטרת. צילצלת את האוזניים והזכרת מה התפקיד שלך פה בכלל.  

אז במחשבה ראשונה נחמד לי להיפטר ממך, אלפיים ושמונה, ומהצד השני אולי אני קצת אתגעגע? מי יודע?

בנתיים אני עסוקה בקבלת הפנים לאחותך הגדולה,

הגברת שממש דומה לך, אבל משהו חרג בספרה האחרונה.

בתקווה שגם היא ירשה ממך את התכונות הטובות;

הדאגה, ההחלמה, האיחוד והמקומות החדשים -

אך בניגוד אלייך, אולי היא לא תכה מהצד השני בפנים.

שנה אזרחית טובה לכולם,

ומי ייתן שזו תהא שנת שלום