זהו, לא יכולה להחזיק את זה יותר בפנים!
דכאונים- נ מ א ס ת ם !
לא, אני לא חושבת שהחיים בזבל, ואני גם לא טוענת שכולם מסביבי שקועים בעצמם ושמים עליי פס, אני גם לא חושבת שזה כל כך נורא לחיות וללמוד, ואני גם לא מרחמת על עצמי ולא מרשה לעצמי להרגיש לבד.
כי גם אם כל השאר עסוקים בדבריהם, זה לא אומר שאני לא חשובה להם!
תפנימו!
לאנשים יש חיים! הם לא תמיד יהיו שם לשמוע רק אתכם!
וגם אם באותו רגע, אין זמן בשבילכם, זה לא אומר שאתם כלום בשבילם! כי אתם כן חשובים להם! והם אנשים חופשיים בדיוק כמוכם!
אז ברגע מסוים הייתם צריכים חיבוק, עזרה, תבקשו אותה, היא לא תבוא לבד אם לא תבקשו...! אבל אם תבקשו, תקבלו אותו, את החיבוק שטענתם שכל כך רציתם. אבל מבחינתכם עדיף לשתוק ולכעוס?! כן, כי אתם אגואיסטים, כי אתם לא קולטים שאתם לא השמש שכל כוכבים הלכת סובבים סביבה.
תפנימו, כי פשוט נמאס לי לשמוע את הקיטורים שלהם.
נכון, גם לי לפעמים עצוב, בזמן האחרון זה קורה אפילו הרבה, אבל אני מחייכת ואומרת לעצמי שזה לא הכל בחיים, ושהחיים ממשיכים קדימה, ומי שנשאר תקוע בדיכאון מפספס את חייו, ואז נראה מי יצא לוזר, ומי גדול מהחיים.