דברים קטנים

היום הייתי עדה למחזה נוראי, לי הוא צרב את הלב, את האחרים, הצחיק.

חבורת בנים (מעורבת, גם ערסים גם פריקים הכל!), החלה להציק לילדה אחת שמוגדרת בשפתם- שמנה.

יש לכם בכלל מושג איך זה מרגיש שחבורת בנים שלמה מתנפלת על ילדה אחת שלא עשתה להם כלום?

על בסיס מה?

מה נתן להם את הזכות לבוא, להציק לה, לקלל אותה, לצחוק עליה?

איזה מן בני אדם אלה?!

ואני שואלת, אם המסר שהעולם המודרני מעביר הוא שאתה צריך להיות רזה, אילו מן אנשים אנחנו?

האם זו התנהגות אנושית? איפה זה יגמר?

פירוט המקרה מובא לפניכם:

בהסעה חזרה הביתה מבית הספר ישבנו 4 במושב האחורי של האוטובוס, אני ושלושת חברותיי (אחת מהן זו שעתידה לספוג קללות והעלבות בהמשך), ישבנו לנו בנחת ובמושבים לפנינו ישבה חבורת הבנים.

כל אחת מאיתנו הייתה עסוקה בעינינייה, חברה אחת שומעת מוסיקה, השניה חושבת לעצמה, ואני וחברה אחרת מדברות ללא הפסקה :-P, בשלב מסוים אני והחברה איתה דיברתי שמנו לב לריב שהתלקח בין חברתנו לחבורת הבנים (את תחילת המריבה לא אוכל לפרט כי גם אני לא בדיוק מודעת למה שהיה בהתחלה), תדמיינו לעצמם, משהו כמו 7 בנים על ילדה אחת, שהבנים ממטירים עליה מטר קללות נוראות. מזעזע לא?!

העניין בסיפור לא היה הקללות הרגילות שכבר שגורות בפיהם של רוב המתבגרים, אלא הקללה האימתנית והקשה מכולן, שמנה.

הסתכלתי בעינייה של חברתי וראיתי את הכאב והעלבון בוערים בתוכה, והם המשיכו...היו גם ביטוים בסגנון-

"הי ___ יא שמנה בואי תעמדי פה תעשי לנו צל..." "תיזהרו! ___ השמנה מרעידה את האוטובוס..."

מהשוק וההלם חברתי בקושי הגיבה, ניסתה להחזיר קללות אבל הם היו חזקים ואלימים ממנה.

כמובן שגם אני וגם החברה שאיתה דיברתי לפני כן ניסינו לעזור לחברתנו הפגועה אך ללא הצלחה.

האם היה לאותם ילדים מושג למה יכולות לגרום כל הקללות שהטיחו בה ובעיקר הכינוי 'שמנה'?

האם עלתה בדעתם האפשרות שהיא תיקח את קללותיהם ברצינות וכדי לא להמשיך ולהוות מקור ללעג והעלבות תפסיק לאכול כדי להרזות ובעצם להפוך לאנורקסית? אני די בטוחה שכולכם מכירים ויודעים על השלכותיה של האנורקסיה, וחלק לא קטן מהאנורקסיות כיום נשאבו לתוך המערבולת ללא מוצא הזו רק בגלל שמישהו כינה אותך שמנה!

אז אנשים, תחשבו טוב לפני שאתם יורים מילים לאוויר, אולי אם כולנו נחשוב לפני שנדבר, העולם יהיה טוב יותר.