אז באמת הרבה השתנה מאז הפוסט האחרון שכתבתי.
נתחיל בפרטים טכניים.
אני בת 17, והייתה לי יום הולדת לפני שבועיים בדיוק! :)
אני עכשיו בשנה האחרונה בתיכון, בי"ב, ונהנית מכל רגע (בערך). בהשוואה לכיתה י"א שהייתה עמוסה ומציקה.
יש לנו בבי"ס בניין משלנו, מה שאומר שאין יותר חמשושיות או שישסטיות שנתקעות בשירותים, מתאפרות
ומחליקות את השיער. ברצינות. זה מה שהן עשו. אם שואלים אותי - זאת ההגדרה לפאתטיות.
לומדים כמעט כל יום עד 12:30, אומנם מ-8:00, אבל גם זה משהו.
ונעבור להתקדמות שלי.
אני באמת מרגישה עכשיו טוב. אפילו אסתכן ואגיד מאושרת.
לגבי דודה שלי, היא עברה כריתת שד והוציאה לה את הסרטן. הרופאים מרוצים מהניתוח וההשתקמות של הגוף.
ולגבי מה שכתבתי בפוסט הקודם - המשכתי לדבר איתו.
אחרי שלא דיברתי איתו חודש החלטתי לברר מה הקטע שלו. זה באמת הפריע לי.
לא יכולתי ישר לשאול אותו כי רצה הגורל והוא לא היה במצב הכי טוב לשאול אותו משהו.
אז לפני שבוע בערך החלטתי לשאול אותו ישירות פשוט מה הקטע. ושאלתי, ואני שמחה ששאלתי.
מסתבר שהוא כן אוהב לדבר איתי והוא הצטער שהוא גרם לי להרגיש חרא. החלטתי שאני לא רוצה יותר מעבר לידידות.
עכשיו אנחנו סתם מדברים. פה ושם. מתי שיוצא.
אני מניחה שזהו.
בהצלחה לכולם בשנה החדשה. ובעיקר בהצלחה לי בלהישאר שפויה לפחות עוד שנה אחת! :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
