הייתי רוצה לרוץ אליך ולחבק אותך חזק חזק

ואז לברוח לאי בודד לשנה כדי להשלים את כל הזמן שאבד...

מה קרה לנו, מה?

אני עייפה מהכל..

החוט בדרך לפצצה מתקצר ומתקצר

וכל זה באיטיות כאילו הזמן עוצר מלכת...

שתגיע כבר הפצצה

כי אין לי כוח יותר.. קשה לי

והכי גרוע שאני קורעת את עצמי ולא מצליחה

זה הסיוט היומיומי שלי, אני קמה לתוך זה

חיה את זה כל היום ונרדמת עם זה

אני רוצה שתהיה לי גישה לשלוט בשעון, שאני יוכל להזיז אותו לאן שאני רוצה

אני רוצה להיות האלוהים של עצמי... לחיות בעולם שלי

בלי שאף אחד יכנס לי לחיים או ינסה להכתיב לי מה ואיך לעשות הכל

אני רוצה לעשות ככה שהכל יהיה קל, בלי כל המכשולים האלה שהורגים אותי

אחרי הכל... אני אפס

ותמיד הייתי...

וכל דבר שקורה רק מחזק את יותר ויותר

אבל כרגיל אני "בסדר"

מה כבר ביקשתי?

לחזור לחיים הרגילים שלי... זה הכל.

נמאס לי לחיות את זה כל יום ויום מחדש, פשוט אי אפשר כבר

אני רוצה את החופש שלי, את ההנאות שלי, את האמת שלי..

את כל אלה אני רוצה בחזרה

שמישהו יעשה טובה וימצא לי אותם

נמאס לי שכל טעות קטנה של אנשים מכתיבה את אופן החיים שלי.

יום אהבה שמח