אני ניסיתי כבר לשכוח ורציתי לשחרר

אבל לא היה בי כוח להמשיך ולשקר

אתה זורם אצלי בדם, אתה בתוך העצמות

כי אין מי שישווה לך.

להשתעל ולירוק, להזיע אותך החוצה

כי לא נשאר מקום יותר בתוך הגוף שלי

צריך לחתוך אותי עמוק ולהוציא אותך החוצה

זה גדול עלי, יותר מדי, אפילו בשבילי

אני טסה מחר לשבוע לגרמניה

בתקווה שכל המחשבות המלוכלכות יעברו מהראש שלי

ושהגשם הראשון יחכה לי

להתראות.

ללא ספק, אני מרגישה מזוהמת יותר מאי פעם
הגוף שלי לא מפתח נוגדן למחלה הזאת
וכנראה שאני אף פעם לא אתרפה
אני שוכבת במיטה חולה כשצד מסויים בלב שלי משותק, לתמיד
אפילו הרופא הכי מוצלח בעולם ואפילו הבן אדם בעל הסגולות הכי חזקות בעולם
לא יצליחו להוציא את הצלקת הזאת מתוכי, את המחלה שלא נגמרת
כל הגוף שלי צורב, מגרד, לא נותן לי מנוח
ואולי זה סימן שהגיע החורף והגיע הזמן לעזוב שוב
וכל כך מעניין אם יש לצד השני ציפיות ממני
למרות שלעולם הם לא יקבלו מענה

ואני תוהה, לאן נעלם הצד שלי ששוכח ומבליג?
אולי זאת הקליפה שהצמחתי על הלב שלי, עמדת מגננה
הפחד ליפול שוב ולחלות שוב שולט בי
הלוואי שאני לא אחיה אם יפול בחלקי לסבול את הכאב הבא.

אולי קצת באיחור... נו זה רק יום אחרי והיא תסלח לי!

תמון מזל טובבבב קטנה שלי :)
סוף סוף את בת 15

אני אוהבת אותך המון!!!

טוב אז תמוני מקקוני

אני מאחלת לך רק דברים טובים

כל דבר שתרצי לעצמך שרק יהיה שלך

ותדעי שהטיפש הקטן שכותב פה את הפוסט

אני אוהבת אותךךךךך מלא מלא מלאאאאא

אהה ושהסטלה שלך תמשיך לכל החיים

וגם שהציצים שלך ימשיכו להתברך בגודל הזה :]]

אני אוהבת אותךךךךךךךךךךךךך!!@

יאי את כל כך יפההההה 333>