טוב אז אחרי שסיימתי להתבכיין על מר גורלי, הגיע הזמן להתפכח ולחזור למציאות.

אני מחר ייגש ללשכת התעסוקה אחרי שגיסתי עזרה לי למלא את כל הטפסים הרלוונטים..

אני מרגישה קצת יותר טוב, חוץ מהעובדה שהעצלות מתחילה לגבור עלי בימים האלה שאני בבית. לדוגמא היום לא היה בא לי בכלל לצאת לכיוון לשכת התעסוקה למרות שהייתי צריכה. רציתי לבשל וגם את זה לא עשיתי. ישבתי כל היום מול המחשב. מיילים, תמונות, מוזיקה מה שבא.. רק לא לזוז מהספה.

אז בגלל היום שנשרף היום, מחר אני אתעורר מוקדם, אלך ללשכה ניראה מה הם רוצים ממני, אלך לקניות, אולי אפילו אצליח לבשל את המתכון של בלדד השוחי שכל כך רציתי לנסות. 

מחר בערב סוף סוף הגיע הערב שציפיתי לו כבר כמה חודשים - ההופעה של הסקורפיונס! אני עוד לא מצליחה להפנים את העובדה שאני באמת הולכת להופעה שלהם. לפני הפעם הזו הם היו בארץ ב 2005 ועוד פעם כמה שנים אחרי.. אני לא הלכתי להופעות כי פשוט לא היה לי כסף ולא היתה לי החוצפה לבוא לאבא ולדרוש 350-400 שקל לכרטיס להופעה. בדיעבד בן דוד שלי אמר לי שהוא יכל לרכוש לי את הכרטיס בשתי ההופעות.. אז אכלתי את הלב..

ממש לפני כמה חודשים לפני שידעתי שסקורפיונס באים, בדיוק אמרתי לבעלי "אין סיכוי שהם יבואו עוד פעם, זהו הם זקנים הם כבר לא יבואו אני פספסתי את ההזדמנות שלי לראות הופעה שלהם בלייב", זמן מה אחרי כן אני יושבת מול הטלויזיה מזפזפת באקראי ופתאום צצה פרסומת :

"סקורפיונס בישראל! לרכישת כרטיסים כנסו לאתר שואוקינג". קפצתי מהמיטה, מרוב היסטריה ריגעית תפסתי לבעלי ששכב לידי במיטה את החולצה, הוא חייך, ראה כמה התלהבות והתרגשות יש לי ששוב יש לי הזדמנות להיות בהופעה שלהם! והוא יודע כמה רציתי את זה.. יום למחרת הוא יושב לידי בספה בסלון אומר לי "תני לי את הלפטופ אנחנו מזמינים עכשיו את הכרטיסים" ממש התרגשתי שהוא עושה את זה בשבילי, אין לנו כסף, אנחנו לא מסכנים אבל גם לנו יש את הבעיות שיש לכל אחד ועדין בעלי מחליט שהוא לא מוותר על זה בשבילי. באותו רגע הוא גם החליט שאנחנו קונים כרטיס לאבא שלי ולגיסתי.

אם אמרתי לפני יומיים שאלפחורס מנחם אני אוסיף לזה את המוזיקה. 

סתם כותבת..