אני כותבת לך כאן בעקבות הויכוח הזה שהיה לנו עכשיו.
כמו שהזכרת היום - יש לך כריזמה. והכריזמה הזו פועלת כל כך טוב שגם כשאני לא צריכה להרגיש אשמה אני מרגישה אשמה.
אני לא יודעת אפילו איך להתחיל.. אבל יש משהו שאני יודעת בוודאות.. אני יודעת שאני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך כבר יותר מאהבה רומנטית. אני אוהבת אותך כבן -אדם. אני אוהבת אותך כבן אדם הכי קרוב אלי. אני אוהבת אותך.. אינני רואה סיבה לא לאהוב אותך.
אני רוצה להגיד לך גם שכל יום אני מודה לאלוהים שהפגיש אותי אתך. אני רוצה להגיד לך תודה על כל החיים שהענקת לי מאז שאני איתך.. ואני לא מדברת רק על הבית, על השיפוץ המהמם שעשית בשבילי, על הכריזמה שלך שנדבקת גם בי או לפחות כך אני מרגישה. מודה לך על כל העבודה הקשה שאתה עושה יום יום על מנת שתהיה לך היכולת לתת לי את כל מה שאתה נותן. אני מודה לך על כך שאתה אתה.
בדיוק הפסקת אותי עכשיו צעקת עלי שהאיפון שלי עושה רעשים. היה לי חשוב להבהיר שזה הפייסבוק שמתעדכן שלא תחשוב בראש שבשעה כזו מישהו מסוגל בכלל להרים טלפון או לשלוח הודעה.
אז בעצם כל הכתיבה שלי כאן היא בגלל הויכוח הזה שהיה לי איתך עכשיו. נכון הטחתי בך הרבה דברים אבל אני רוצה לעשות סדר.
הדבר הראשון שחשוב לי להבהיר הוא שאינני מסתירה ממך כלום. אתה בכל זמן נתון תדע איפה אני ועם מי אני נמצאת. היציאה הספציפית המדוברת עם ציונה (שם בדוי), כששני הבחורים הגיעו (אנשים שהיו בחתונה שלנו) זה היה משהו לא מתוכנן והאמת שהם הגיעו מאוחר כבר ולא ישבנו הרבה אבל זה לא הענין. הענין הוא שבאמת באמת אם היית מגיע לפחות ליום אחד. ללילה אחד. היית מבין כמה עושה לי טוב לראות שכשאני מגיעה לביקור בחיפה, הרבה אנשים והרבה חברות רוצים להתראות איתי והמכשיר שלי לא מפסיק לצלצל. הדבר הראשון ששואלים אותי הוא "איפה בעלך ומתי הוא בא" אנשים רעבים אליך. אנשים שם רוצים לראות אותך. אלו הם האנשים שלי, החברים שלי שגדלתי איתם. שבשבילם אני הזו עם הפיוז הקצר שפעם היתה מתעצבנת מכל דבר והיום הם קוראים לי "אשת חייל" ולא חשבו שיבוא היום שיוכלו לקרוא לי כך. לא חשבו שאהיה כזו אישה לבעל. הם יודעים כמה אני משקיעה בך. כמה מחשבה, כמה רצון שתדע בכל זמן נתון מה אני ומי אני ועם מי. כולם מכירים אותי בתור החסודה שלא מתעסקים איתה. הזו שאוהבת ומאוהבת. והם סקרנים לדעת מי זה הבחור המיוחד הזה שהפך אותי למוצלחת כמו היום. רוצים לדעת מי זה הבחור המקסים הזה ששומעים עליו כל הזמן. הם יודעים שאתה גבר שבגברים רק מדיבורים שלי ורק מלראות אותך בחתונה כבר הבינו מאיזה חומר קורצת, ממה אתה עשוי ומה עושה אותך לגבר המושלם.
אני רוצה להגיד לך שכשאתה פוסל את הרצון שלי להזמין חברה שלי זה מדכא אותי. נכון לא תמיד מתאים להזמין חברה ללילה אצלינו וזה ברור לי.. אבל אני מרגישה עכשיו שאתה בכלל לא רוצה שאזמין אותה יותר. מרגיש לי עכשיו שאם היא תשב לידי פה בסלון ואתה תיראה אותה זה יהיה כאילו אני יושבת פה עם גבר ובוגדת. אני לא רוצה את התחושה הזו. אני יודעת שתרמתי רבות לזה שהדיעה שלך תהיה כזו עליה, לכלכתי עליה לא פעם ולא פעמיים.. אבל היא חברה שלי ועם העובדה הזו אי אפשר להתווכח. ואני עזבתי את עיר מולדתי ואת חבריי.. ואני לא מזמינה חברים בכלל. למרות שניסיתי וזה לא צלח. בכל אופן, היחידות שאני מסוגלת להזמין לכאן ללילה אצלינו הן ציונה וברכה (שם בדוי), עכשיו לברכה יש סידור אצל אמא שלה שגרה בקרבת מקום ולכן מי שנישארה זו ציונה. אל תיקח ממני את האופציה הזו. אני מבטיחה שאם לא יתאים לך שבוע פה ושבוע שם אני לא אזמין אותה. ואני לא אעשה זאת בתדירות כל כך גבוהה. אבל אל תפסול לי את האפשרות הזו לגמרי.. כי בכל זאת היא איתי והיא מי שהיא ואין לי הרבה לעשות עם זה.
היום כשאחיך וחברך הגיעו, נכון, הייתי עסוקה עם חבר שלך כי הוא התעסק עם האיפון והורדנו דברים ושטויות. אז לא שמתי לב לענין הכוסות.. לא הבאתי כוסות לקולה כמו שהייתי אמורה לעשות ואני מצטערת על כך.. כי באמת שמרצון אני קמה בדרך כלל לכוסות. אבל בעלי , מותק שלי, לא רואה למה יש סיבה להתעצבן שאתה הבאת את הכוסות ולא אני. אני לא רואה את החומרה שבזה. כשחבר שלך הגיע מיד עשיתי לו כוס נס קפה, מיד רציתי לפנק אותו בכל טוב שירגיש תמיד בנוח כאן גם כשאתה לא בבית (כי קבעת איתו ולא היית בבית והייתי צריכה לשבת איתו 40 דקות לבד) . גם בפוקר זה ככה ואני עם כל יום שאני איתך משתפרת ונהיית אדם טוב יותר ובפרט - אישה טובה יותר לך.
כשאתה אומר "את רוצה להיות כמו ציונה, כמו ברכה, כמו שולה (שם בדוי)" נכון בעלי, אני יוצאת מידי פעם, אני נהנת איתן, אני אוהבת לצאת איתן. אני אוהבת את האופציה שיש לי להזמין אותן אלי ושהן יזמינו אותי אליהן. שתדע שהאופציה שתבוא איתנו היא תמיד פתוחה כי הראשון שאני רוצה אותו איתי זה אתה. וכשאתה אומר "אני בעל כבד וזקן" - נכון אתה כזה אני לא מכחישה. ואני מקבלת.. אבל קבל את זה שאני לא כבדה ולא זקנה. (אם נדבר יחסית לחברות אז אני מאוד זקנה ומאוד כבדה. שתבין שכל דבר עובר אישור דרכי. החל מלאן יוצאים, מה עושים ומי בא כי יודעים שאני לא אעשה כל דבר ולא אצא עם כל מי שחפץ). אני צריכה שתדע ותבין את הדברים האלה.
אהוב שלי, שתדע שאתה החיים שלי ואתה מקור האושר שלי. מכאן כל השאר זה שטויות במיץ. לא רואה שום דבר שווה ערך אליך. כל דבר שאתה אומר לי נחרט ונדבק, נהיה חלק ממני ואני לוקחת לתשומת ליבי את כל ההערות שלך. ברור לי כמו השמש שזורחת שאתה הכי חשוב לי ויהי מה.
חשוב לי שתקבל אותי עם החברות ועם חבריי. חשוב לי אפילו שתכיר את כולם, שתבוא איתי אפילו אם זו פעם אחת, שתיראה מה אני עושה ועם מי. שתבין שאף אחד שם לא יכול עליך.. ולא רק בגלל שאתה בעלי ואני כל כך אוהבת אותך. אלא בגלל שהיחסים שלי עם חבריי בכלל לא הולכים לכיוון הזה, והם לא יחשבו אפילו לעשות משהו שהוא לא יאה לחברה הנשואה שלהם.. גם בלי קשר לנישואים, אין פה שם דבר שלא ניראה טוב מבחוץ. יודעים שאני נשואה, גם בפומבי, כשיוצאים, או לדוגמא כשאני עם חברות.. מיד שמים לב מה אני משדרת.. ואני נון סטופ משדרת "בעלי" זה מה שמשודר ממני ולכן אף אחד לא יעז להתקרב אלי, לא אנשים שאני לא מכירה ולא אנשים שאני מכירה.
היה חשוב לי לכתוב לך את הכל בצורה מסודרת כי.. אני הרבה יותר טובה בכתיבה. אני גם חושבת שכשהטחתי בך את הדברים לא הגעת לסוף דעתי ולא כל כך קבלת את הדברים כמו שרציתי שתקבל אותם.
מותק שלי, אהובי, לסיכום, היה חשוב לי להבהיר, שאצלי, מבחירה, כל דבר שאני עושה, עם כל מי שאני ניפגשת, לכל מקום שאני הולכת, אתה איתי, אתה בתוכי, ואני מתנהגת כמו שהיית רוצה שאתנהג גם אם פיזית אתה לא איתי, אני נותנת לך את הכבוד שמגיע לך ואנשים רואים את זה ושמים לב לזה. אם אני מועדת פה ושם (ענין התמונה שעלתה לפייסבוק וראית אותה כלא מכבדת), בבקשה, זה לא רחוק ממך, מיד אמרת ומיד הורדתי. אינני מתווכחת איתך, אינני עונה לך. עושה ושומעת (נעשה ונישמע). קודם מצייתת ואז אבין למה. קודם כל , בעלי אמר, לאחר מכן, למה בעלי אמר.
אוהבת אותך עד אין קץ. מתאהבת בך יותר עם כל יום שעובר, גאה להיות אשתך. גאה להיות חלק מחייך, בעל שלי מוצלח.
סתם כותבת..