לאחרונה התחלתי לחשוב על הדרך בה אני מתנהלת בערכת היחסים שלי עם בעלי ובעצם אולי איך אני לעומת איך אני אמורה להיות.
אני מאמינה שזו לא שאלה של נכון או לא נכון. יש בנות שהן סוגרות יותר את הגבר שלהן, יש כאלה שיותר משחררות, יש כאלה קנאיות יותר ופחות..

אז אני מנסה לנתח את עצמי:

קנאה:

אני מאמינה שיש בי מין הקנאות. אבל אני לא סוגרת. אם בעלי ירצה לצאת עם החבר"ה שלו, אין לי בעיה עם זה, ההפך, אני מפרגנת ואני רוצה שיצא (כי הוא לא עושה זאת מספיק). הענין הוא שבעלי הוא לא הטיפוס שיוצא לפאבים\ מועדונים\ מסיבות. בעלי הוא ביתי. כך גם החברים שלו. הם נפגשים אחת לשבוע, משחקים פוקר, מעשנים נרגילה ואוכלים פיצה.. אפילו אלכוהול בקושי יש שם!

בעלי חננה כזה, לא יוצא, לא מתרועע. איש משפחה. איש של בית.. ואולי זו הסיבה שמידת הקנאות שלי שואפת ל0? (נקודה למחשבה).

אם נסתכל על זה מזוית מבטו, בעלי גם כן לא סוגר אותי, אני יוצאת עם חברותיי למועדונים, אני יוצאת לפאבים, אני שותה יותר ממנו אפילו, הוא אף פעם לא אמר לי שהוא לא רוצה שאצא, ההפך הוא מפרגן לי (חוץ מהפעמים שחזרתי שפוכה ששם כמובן היה פיצוץ אבל נו טוב.. זה הראש המקובע שלו).

בעלי אוהב שיש לי את חיי החברה שלי, אוהב שיש לי את החברות שלי. אפילו על הבלוג הזה סיפרתי לו והוא החליט שהוא משאיר את הפינה הזו שלי למרות שנתתי לו הזדמנות להכנס לכאן.

פן נוסף בו אני מרגישה שאני קצת יוצאת דופן (מכל הבנות בסביבה שלי שיצא לי לדבר איתן על הנושא), הוא הסיטואציה הזו בה את נמצאת עם הגבר שלך ופתאום מגיעה בחורה ומנסה להתחיל איתו ללא הידיעה שהוא איתך.

ובכן עמדת רוב הבנות שדיברתי איתן היא שהן מוכנות פשוט להרוג את אותה הבחורה, לנהוג בה באלימות מסויימת, לראות אותה מתייסרת ולהתעלל בה עד זוב דם

אני? אני כל כך אשמח לראות כשזה קורה. אני אהיה כל כך מבסוטית. באיזשהו שלב כמובן אני אגש ואסמן את הטריטוריה שלי.. מבחינתי שתבוא גם ותצטרף אם יש לה נתונים טובים (אבל בעלי לא רוצה אז.. נו טוב ).

שבוע שעבר היינו באירוע אני ובעלי יחד עם עוד זוג חברים. האירוע היה של מקום עבודתו של חבר של בעלי. לכן כשהגענו אני ובעלי, היינו פנים חדשות, ראו אותו כל הזמן עם חבר שלו, וחבר שלו ידוע בעבודתו, הוא מנהל בכיר שם, לכן שאלו על בעלי מי הוא ומה הוא. באיזשהו שלב בהמשך הערב מישהי שאלה על בעלי וראיתי אותה גם רוקדת בסביבתו. היא ניראית פאקינג מעולה, והיא התחילה עם בעלי. מבחינתי, אני ניצחתי. הרי היא רצתה את הגבר שלי והוא שלי. בנוסף אני חושבת שעצם זה שהיא התחילה איתו מראה לי שהגבר שלי מושך לא רק אותי אלא גם עוד בחורות.. מה שמראה לי שלמרות שאני מאוהבת אני לא עיוורת .

עוד סיטואציה היתה לפני כחודש כשבעלי היה בחו"ל ושלח תמונות וגיסתי כניראה רצתה להשוויץ באחיה החתיך בפני הקולגות לעבודה והציגה את התמונות שלו בפניהן.. כמובן ששאלו על הסטטוס שלו ואיך הוא ומה הוא.. זה גם משהו שעשה לי מאוד טוב, זה החמיא לי ברמות ואפילו עשה לי חשק יותר מתמיד לזיין אותו כשמגיע הביתה.

משהו לא בסדר בי ובאופן בו אני מתייחסת לנושא??

ציון: 6.5

רומנטיקה:

האמת פה זה בעייתי. אני כל כך לא רומנטית! משהו השתנה בי, נהייתי יותר מינית ופחות רומנטית. נהייתי אגרסיבית. נהייתי חובבת סקס אגרסיבי וכוחני. לעומתי בעלי אוהב את הסקס הרגוע, הסקס עם כל התפאורה מסביב, תאורה, נרות, אולי אפילו איזו חזיה ותחתונים תואמים שעושים יופי של עבודה ב4פליי.. אצלי ה4פליי זה המגע, לטף אותי, לקק אותי, נשך אותי, צבוט אותי.. יש שיקראו לזה שטחית, אני ובעלי אפילו התווכחנו על זה לא מזמן, הוא אמר שאני מתייחסת לסקס כמשהו שהוא חלק מהלו"ז שלי ואני באה כשמתאים לי וכשאני רוצה... אבל אם אני לא באה הוא לא בא! אז מה הוא מצפה?

הוא מצפה לאוירה, לאיזה תחתון יפה, אולי מוזיקה. אני חייבת לשפר את עצמי בענין הזה.. כי הוא בהחלט התחיל לשפר ולאחרונה הוא תופס לי את הצוואר בזמן סקס וזה מדליק אותי ברמות! הוא בכיוון. אני אלך השבוע לקנות לעצמי איזה סט חזיה ותחתונים משהו מעניין.. אולי איזה גרביון עד הירך.. מעניין אם כדאי ללכת על השחור הזנותי? האדום התשוקתי? הורוד הרומנטי? אולי שיהיה לי מכל אחד? הרי אני רוצה להיות זונה והוא רוצה שאהיה בחורה מתוקה ורומנטית...

ציון: 5.5

השקעה:

האמת פה לפעמים אני עייפה אבל אני מאמינה שאני משקיעה המון זמן והמון מחשבה בבעלי. תמיד יש להשתפר, תמיד יש משהו שניתן לעשות טוב יותר, אבל אני כמעט כל יום חושבת איך להשקיע בבעלי, מה אני עושה למענו, אם זה אוכל, אם זו השקעה במציצה, אם זה סתם ליטוף אחרי יום ארוך.. (אולי יש בי לפעמים את טיפת הרומנטיות? אני צריכה ללמוד להכניס את זה למיטה..).

חשוב בנישואים לתחזק את מערכת היחסים. זו ממש כמו סוג של עבודה מהבית רק שזה נעים, זה כיף להשקיע.. הענין הוא שיש אנשים שלוקחים את הנישואים שלהם כמובן מאליו. אני לא כזו. אני משתדלת לא להיות כזו. אני כל יום מודה על מה שיש לי, יש לי בעל מדהים, יש לי בית מלא אהבה. אני מאוד מאושרת מהמשפחה שלי, אני מאושרת ממה שיש לי וחשוב לתחזק זאת.

בעל זה לא מובן מאליו! גם לא האישה. נישואים זה לא סוף. זה משהו שהרבה אנשים צריכים להפנים.. אז כל החתנים האלה ששמים חולצות של "מת לברוח עם הכסף" או "GAME OVER" סלחו לי אבל אני לא מבינה את הבדיחה..

נישואים יכולים להיות מאוד מהנים ומאוד מעניינים. חשוב לדעת איך להוציא מהם את המיטב.

ציון: 8

ציון משוקלל: 6.5

יש לי לשפר. אבל הכל דינמי. זה לא תלוי רק בי. הרי לטנגו צריך שניים נכון?