אני מרגישה שכל הנושא כבר כבד עלי. אני מתחילה להיות מתוסכלת. אני מתחילה להתעייף מעצמי.

היתה לי שיחה עם בעלי, בטלפון. הוא התחיל לפקוד עלי שאלך לרופא, שאלך כבר ואבדוק מה קורה איתי.

בעלי נהיה חסר סבלנות לנושא, הוא מלחיץ אותי. הוא לא מלחיץ במילים, זאת אומרת הוא כן אבל לא במודע.

הוא מידי פעם, כשאני צוחקת וכשאני במצב רוח ממש טוב, ואני ממש מחייכת אליו (שמתי לב שהוא עושה את זה כשאני במצב רוח ממש טוב), הוא פתאום זורק לי "איך בא לי ילד" או שהוא זורק לי "מה קורה עם הזקיקים שלך" בהומור כזה לא מצחיק..

כשהוא מעלה את הנושא, הוא מעלה את הנושא בחוסר סבלנות מוחלט. אם אני מנסה להסביר לו שאנו חייבים להיות סובלנים לנושא מפני שיש לי שחלה פוליצסטית ועם מבנה שחלות כזה צריכים להיות רגועים עד שזה יתפס הוא בחוסר הסבלנות שלו אומר לי שאנחנו בבעיה בגלל שאבא שלו בן 60 והוא רוצה שנכנס להריון ושהוא יראה את הנכד שלו ודיבורים עירקיים כאלה, פרימיטיביים כאלה (אומר נכד, לא נכדה, כדי שזה יהיה בן בשביל אבא שלו).

היום כשדיברנו, הוא התחיל לדבר איתי בחוסר סבלנות, להגיד לי "תלכי לרופא ודברי איתו"

אמרתי לו שאני אתקשר אליו ואבדוק אם צריכה בכלל ללכת מפני שפעם אחרונה שהייתי שם, הראיתי לו את הבדיקה של בעלי, יצאה בדיקה מעולה כדבריו, הוא אמר שלבעלי יש חומר של מלך, לוחם. ואז הוא אמר לי שאין לי מה לדאוג, שאני צעירה, שצריכים להיות רגועים וסבלניים. הוא בקש ממני שאף אחד לא ילחיץ אותי. הוא בקש ממני בכל לשון של בקשה שאהיה רגועה.. בעלי לא עוזר לי בזה. בעלי מלחיץ אותי, הגעתי למצב שפשוט לא נוח לי לדבר איתו על הנושא, כי כל פעם שאנחנו מעלים את הנושא אנחנו מתבאסים. למה אנחנו צריכים להתבאס? וכשאני אומרת אנחנו אני מתכוונת לזה שהוא מתבאס שאני לא נקלטת ואני מתבאסת מזה שהוא מתבאס.

באיזשהו מקום אני מרגישה שהוא מאשים אותי בזה שאני לא נקלטת. הרי הפסקתי גלולות לפני שנה, כמה חודשים טובים לא היה לי מחזור.. בקיץ היה לי פעמיים חודש כן חודש לא. לפני כ 5 חודשים הלכתי לרופא והוא נתן לי כדורים להחזרת המחזור (משהו חד פעמי כדי שאוכל לבייץ). ב 3 החודשים האחרונים המחזור שלי נהיה סדיר. מגיע כל חודש, זו כבר התקדמות משמעותית. הענין הוא שאני לא מבייצת אחרי המחזור. אני עושה מעקב זקיקים כל חודש מאז, כל פעם נותנים לי את אותה התשובה "הזקיקים קטנים מידי עדין. את לא יכולה עדין להקלט". והוא שוכח שהמחזור שלי נהיה סדיר רק לאחרונה מה שאומר שאנחנו בפתח החודש השלישי לניסיון להקלט. מבחינתו, אנחנו מנסים שנה ולא מצליחים. נמאס לי מהנושא הזה, נמאס לי מהמעקב הזה, נמאס לי מבעלי. נמאס לי ועכשיו אני לא בטוחה שבא לי בכלל ילד. ולא ילדה גם!