אני מחכה לך שתבואי, מחכה להכיר אותך, לראות מי את, מי תגדלי להיות.

אני מחכה לבנות לך ילדות כזו שכשתסתכלי אחורה תחייכי ותגידי "היה לי טוב"

את בטח תיהי חכמה כל כך, אולי תיהי מגוונת עם הרבה תחומי ענין ומבולבלת כמו אמא שלך ואז אנסה לעזור לך להתמקד או שתיהי עקבית ותמצאי לך את התחום בו את מעוניינת ואני אשקיע כדי שתוכלי לפתח אותו.

בטח תבקשי שוקולד קינדר במקום הקציצות והפירה ואני אגיד לך לא אבל בתוכי יבער בי החשק לפלח לך אחד ולהעלים עין...

אני אנסה להיות שם, אנסה לכוון ולצעוד איתך, לא צמודה אליך, אתרחק, אהיה פה מאחורה ואם תמעדי אתפוס אותך, אשחרר ושוב אהיה מאחורה, תומכת.

זה לא יאומן לדאוג לך עוד לפני שקבלת תווי פנים, שבוע 7, את בגודל בוטן, באולטראסאונד ניראית לי כמו גולם, היה לי דימום.. נבהלתי ונכנסתי להסטרית בכי.. ואת? בשלך, נמצאת שם, בוטן קטן, ליבך כבר פועם ואני רואה אותו בבדיקה שרצתי לעשות בדאגה רבה, אך ברגע שראיתי את הלב הקטן שלך שם דופק, חייכתי למסך ולא הצלחתי להוציא מילה מהפה. חייכתי ונרגעתי ואז הבנתי שאני דואגת לך. דואג לך עוד לפני שבכלל פיתחת משהו בגופך הקטנטן, הבנתי אז שאת גדלה בתוכי.. נפל לי האסימון שאני בהריון.

עכשיו גדלת קצת, אני כבר בשבוע 16 נכנסת לשבוע 17, את כבר פתחת תווי פנים, ידיים, רגליים, עמוד שדרה, מוח, כליות אפילו את הסנטר שלך ראיתי וקלטתי שנדפקת עם הסנטר שלי, בולט קדימה. את כולך ראיתי ראיתי שם בסקירה, שוב מצאתי את עצמי מחייכת למסך חיוך מביך.. אבל לא אותי, חייכתי בלי להתבייש.

אבא עדין בתהליך קליטה, עכשיו שיוצאת קצת הבטן, אולי רק עכשיו הוא מתחיל להבין שאת שם. בשקיפות שעשינו לך ראיתי את עיניו זוהרות, אך עדין בתוכו הוא שקוע בהלם מסויים.. הביני אותו, ילדה שלי, הוא רצה אותך כל כך ופתאום הגעת ועכשיו הוא צריך להתרגל לעובדה שעוד מישהי תהיה חלק מחייו, עוד אהבה ענקית נכנסת והוא כניראה לא מצליח להכיל את האושר שהוצף בו.. אז ניתן לו קצת זמן ילדה שלי.. מזל שלוקח לך 9 חודשים להתפתח שם, אלו 9 החודשים בהם גם אבא יפתח איתך את ההבנה שאת בדרך.

אנחנו מחכים ומצפים לך. אבל אל תקדימי את המאוחר, קחי לך זמן, התפתחי לך, גדלי ותהי לתינוקת יפה.. אני כבר מוכנה להקדיש בשבילך את כל זמני. אני כבר עושה זאת.

אני אוהבת אותך,

אמא.