היום התחלתי שבוע 34. זה מתקדם בצעדי ענק ויש לי כל כך הרבה לעשות לפני שהיא מגיעה. מצד אחד מיציתי ואני מתה שתצא אבל מצד שני עוד לא הספקתי להתכונן, להכין את החדר.. רוצה להספיק להעביר את לולה למיטת מעבר עוד השבוע.

אני כל הזמן מדברת איתה על "התינוקת" או כמו שהיא אומרת "אוקת". אני שואלת אותה איפה יש תינוקת, איפה האחות הקטנה שלה, היא תמיד מצביעה על הבטן. אני הרבה אומרת לה שעוד מעט תהיה לנו תינוקת בבית. זה מדהים כמה הילדה הזו מבינה עניין. היא לא חושבת "אוקי יש משהו שנקרא תינוקת והיא בבטן של אמא" היא יודעת מה זה כי כששאלתי אותה איפה יש לאמא תינוקת, היא הצביעה לי על הבטן ואחר כך הלכה לסבון רחצה שלה שם יש תמונה של תינוק, הצביעה ואמרה "אוקת". אני כותבת את זה ובא לי עכשיו לקום ולקחת אותה מהגן ולתת לה ביס. אני מאוהבת.

אני לא זוכרת אם כתבתי פה לאחרונה על תהליך קניית דירה חדשה בשכונה טובה ושקטה יותר במרכז. אז כן.. אנחנו כבר אחרי חוזה ותשלום ראשון. אנחנו קצת עצבנים על עניין המטבח והשיש כי מבקשים מחיר לא הגיוני על שינויים קטנים ולא מהותיים שאנחנו רוצים. אבל יש איזה חוק כזה שאם לא לוקחים את המטבח של הקבלן ועושים שינויים אפילו שינוי קטן (אני מזכירה שהבניין בבנייה והמטבח בכלל לא קיים אלא רק בניירות!) אז משלמים! אני כל הזמן מרגיעה את עצמי בזה שא) לא יהיו לנו בעיות ריבות בגג כי אנחנו לא קומה אחרונה וב) העיקר יש קורת גג ומטבח.. מה זה משנה אם הכיור בצד ימין או שמאל? יש כאלה שפשוט אין להם אפילו מים נקיים לשתיה.. כן אני נוטה לעשות את זה כל הזמן כשאני לא מרוצה ממשהו.. השאלה אם זה נכון לעשות? האם בגלל שאני נוטה לעשות את זה כל הזמן אני לא שואפת גבוה בגלל זה? לדוגמא, נורא קשה לי ההריון אבל משתדלת לא להתלונן ולעשות את הכל כמו סופרוומן אבל אז זה משפיע לי על הבריאות הפיזית, יש לי כאבים כי אני לא נחה ולא מבקשת עזרה גם.. כי אני מזכירה לעצמי "מזל, מזל שיש את ההריון הזה.. זכרי שניסית עם לולה יותר משנה וחצי! זכרי שלא התאשפזת אפילו פעם אחת בהריון הזה". מצד אחד זה מעודד אבל זה לא מבטל את מה שקורה לי ומה שמבאס אותי..

אז ככה, אני צריכה לנקות את שידת ההחתלה, להוציא ממנה את כל הדברים של לולה, להוציא מהבויידם את הבגדים של הניו בורן, לכבס, לסדר אותם בשידה, לסדר את הבגדים של לולה בארון, לעשות מקום בארון (אין לי מושג איך זה יקרה.. אין לי מקום!!), לקנות מיטת מעבר ללולה בדחיפות לפני הלידה, להעביר את מיטת התינוק חזרה אלינו לחדר, לעשות ניקיון יסודי מאוד לבית לפני לידה.. זה לא נגמר. אני רוצה בחודש תשיעי שהבית יהיה מוכן כבר לקבל תינוקת חדשה. אני לא רוצה שיקרה מצב כמו בהריון הראשון שדודה ואמא של בעלי באו אלי הביתה ועזרו לבעלי עם ההכנות של הבית והניקיון. הם עשו עבודה מהממת וחזרתי לבית מצוצח מתוקתק שכמעט ולא זיהיתי אותו... אני חייבת לעשות את זה הפעם בעצמי.

אני עדין באותו מקום עבודה ואפילו היו שינויים בהנהלה והסיכוי שלי להשאר במקום העבודה הזה הם גבוהים.. כאמור, היתה לי בעיה עם התקן שהוא תקן סטודנט ואני כבר לא סטודנטית. חייבת לשנות את התקן ומכאן מתחילה הבעיה. אני מקווה שהיא תפתר גם לפני שאני יוצאת לחופשת לידה.

הרבה עבודה, הרבה דברים שאני צריכה לסגור.