נכנסנו לתקופה של חגיגות. שוש חגגה השבוע את יום הולדתה הראשון. הדפסתי לה תמונה לעוגה והדלקנו לה נרות ושרנו לה וזה היה ניראה שהיא מבינה שזה בשבילה כי היא ממש רקדה וחייכה מאוזן לאוזן כשהתחלנו לשיר לה... ואוו כמה שהיא היתה חמודה.. רציתי לאכול אותה באותו רגע.
את יום ההולדת שלי חגגתי בשקט עם בעלי. הלכנו לצפות בסרט בקולנוע, התלבשתי יפה והרגשתי ממש טוב עם עצמי. בעלי הביא לי עוגת שף טעימה.. אבל אני בדיאטה אז אכלתי ממנה רק חתיכה ואת השאר הבאתי לחמי וחמתי. אם לא הייתי מוציאה אותה מהבית, הייתי טורפת את כולה. אני אוטומטית מעיפה כל דבר מתוק שאיכשהו התגנב אלי הביתה.
התכנון הבא הוא יום הולדתה השלישי של לולה. אנחנו רוצים לעשות פיקניק בפארק אבל לא בטוחים לגבי מזג האויר. אין לי רעיונות.. חמתי רוצה לקחת אותה לשייט בפארק. אני רוצה גם לקחת אותה להצגה של יובל המבולבל והיא ממש מתלהבת מהרעיון הזה.
חזרתי לעבודה. בינתיים זה לא ניראה כל כך טוב.. לא שיבצו אותי לשום תפקיד ואני די באויר. אני נהנית מהזמן הפנוי שיש לי, סוגרת לי פינות וטלפונים שאני הייתי צריכה לעשות. יושבת עם אנשים, קובעת פגישות לצהריים עם חברים. האמת? יכולה לחיות ככה. משכורת מתקתקת ואני עושה חיים. מה רע לי?
אני מנסה להחזיר את עצמי ללימודים. לנסות לסיים את התעודות סוף סוף. אז אני גם יושבת ולומדת בזמן הפנוי שלי... וכותבת בבלוג 
מזג האויר הנוראי הזה ייבש לי את הידיים והשפתיים ואני כל כך מחכה כבר לגשם. אבל פתאום עכשיו שהכל סגרירי ואפור אני קצת מתגעגעת לשמש..
הדירה שלנו מתקדמת ואנחנו עוברים במרץ. בינתיים סגרתי לנו נופש על פורים באילת עם עוד זוג חברים והילדים שלהם. חייבת לרזות עוד קצת עד אז!
זאת שנה מטורפת. בעלי עכשיו מסיים תפקיד ומתחיל תפקיד חדש אבל לא להרבה זמן.. זה תפקיד פלסטר כזה עד שיצא לפו"ם באפריל ויקבל דרגת סגן אלוף. בעלי יהיה סגן אלוף! אני עוד לא קולטת את זה. אני מתרגשת ברמות. אבא שלי יוצא לפנסיה בסוף השנה. אני מפחדת מזה מאוד.. אבא שלי אוהב מסגרות.. אם אין לו מסגרת הוא ניטרף. אני מקווה שיצליח לנצל את הזמן שלו ואולי אפילו יטוס לראות עולם. אני מתרגשת ומפחדת בשבילו. אנחנו נעבור דירה בקרוב, וזה גם מרגש אותי.. אני מרגישה שהמון דברים טובים מתקרבים אבל תחושת החשש כל הזמן שם. לולה בגן קרוב לבית הזה.. מפחדת איך אסתדר להתנייד איתה מהגן לבית החדש. אותו דבר עם שושה.. טוב אני מלאה בחששות אבל מקווה לטוב.
אין באמת רעיון או מטרה לפוסט הזה.. סתם עדכון.
הייתי כאן.
סתם כותבת..