יום שישי 14.12.2007

יום שישי הזה הולך להיות יום הסטורי מבחינתי.

קיבלתי החלטה אחרי 12 שנים. החלטה משמעותית וגורלית, אני הולכת להפגש עם אמא שלי.

אמא שלא ראיתי 12 שנה, לא הכרתי, רק שמעתי..

ההחלטה נבעה מהצורך להכיר את עצמי. נושא הדת עולה הרבה לאויר שם בלשכה, הרבה מאוד יוצא לי לדבר על הדת וכששואלים אותי מה אני, אני עונה נוצריה. אבל יש לי ספק במה שאני אומרת..

אני שמעתי איכשהו לאורך השנים האלה שלא הכרתי אותה שאמי עברה גיור.. שאלתי אנשים מה זה אומר לגבי, ואף אחד לא נתן לי את אותה תשובה.. חלקם אמרו כן, חלקם אמרו לא, חלקם אמרו חלקית, חלקם אמרו שלמה, חלקם אמרו את נוצריה, חלקם אמרו את גויה, חלקם אמרו "את יהודיה מתוקה" \=

לא קיבלתי שום תשובה משמעותית לגבי זה וכל אחד חושב שהוא חכם ויודע הכל.. איך אני אמורה לדעת מי צודק?

התקשרתי אליה לפני יומיים, שאלתי אותה האם אכן היא עברה גיור, אמרה לי שכן, והיא גם אמרה שזה תקף לגבי גם.. אבל אני עדין לא יודעת בוודאות. השיחה שלי איתה התפשטה לכל מיני מקומות, "איפה את גרה עכשיו" "יש לך מישהו?" "במה את עובדת", מוזר שאני שואלת דברים כאלה את אמא שלי. מוזר לי להגיד "אמא שלי" אני לא מכירה את עצמי בכלל מוציאה את המושג "אמא" מהפה שלי.

סימנו את שיחה. כמובן שאני הייתי כל כך נרגשת שלא יכולתי להמשיך לתפקד והייתי צריכה זמן לסיגריה. אז הלכתי להפסקה. ישבתי עם מישהו והוא שאל אותי למה אני לא נפגשת איתה. אמרתי לו שהיא רוצה, אבל אני לא בטוחה שאני רוצה. אני מפחדת, מפחדת מאיך שאבא שלי יגיב לזה. הוא לא ימנע ממני לעשות את זה והוא גם לא יראה לי שהוא פגוע. אבל אני אדע שהוא כן..

מצד שני אני צריכה למלא חור שעדין נשאר פתוח וריק. אני רוצה להראות לה מה היא פספסה, מה היא הפסידה, זאת מטרתי.

אמרתי לו שאין מצב שאני אפגש איתה.

יש פה משהו..

עברו כמה שעות  הסכמתי, הרמתי טלפון לאמי:

אני: "שלומך?"

היא: "טוב, שתי שיחות עם הבת שלי ביום אחד!"

אני: "..."

אני: "מה את עושה יום שישי?"

היא: "אממ.. כלום..."

אני: "מה את לא עובדת ימי שישי?"

היא: "לא"

אני: "אז מה בדרך כלל את עושה ימי שישי?" (מושכת את זה קצת)

היא: "יוצאת קצת, מבלה קצת.."

אני: "מה דעתך להפגש יום שישי?"

היא: "בטח!! מתי?"

אני: "בבוקר"

היא: "אוקי רק תגידי לי שאני אוכל להתעורר קצת"

אני: "אוקי אני אתקשר אליך כשאני אתעורר"

היא: "אוקי טוב!"

אני: "טוב.."

היא: "I LOVE YOUUUUU"

אני: "אוקי.."

היא: "ביי מתוקה שלי"

אני: "ביי"

זו פחות או יותר השיחה.. אחרי השיחה הזו לא יכולתי להיות שקטה.

גם חברה שלי מצאתי לנכון לקחת אותה איתי.. היא חברה שלי עוד מאז שהייתי קטנה עוד לפני הגירושים של ההורים שלי.. לכן חשבתי שיהיה נחמד אם היא תהיה איתי ברגע ההסטורי הזה..