אבל אני ממש עצבנית.
אני עצבנית על כך שאני מרגישה לפעמים שאני במלחמה בפייסבוק. מלחמה על כבוד? על מה ולמה? אני כל הזמן בירידות אחד על השני אני גיסי וגיסתי בפייסבוק אבל הם מנצחים אותי כי אני כבר מתיאשת. הם גם מאחדים כוחות.. מי מאחד איתי כוחות... בעלי? אין לו פייסבוק כדי להצטרף אלי למלחמה הזו, אחי? אני פתאום קולטת שאפילו בבלוג הזה מילה אחת לא כתבתי עליו מרוב שהוא שמוק. אבל זה כבר נושא אחר. אני לא באמת רבה איתם ולא נעלבת.. אבל איכשהו הכל ביחד כבר נשבר לי! האם על אלבום החתונה שלי אמורים להגיב רק על חברות שלי על כמה שהן יפות ולי אפילו לא להגיד מזל טוב? ?
וכל הקטע שמי שמגיבות הן בעצם מכרות של כולנו גם שלי וגם של החברות. אז לא מין הראוי שקודם כל תגידי מזל טוב לזוג המאושר ואחר כך תגיבי על כמה שחברה שלי ניראית טוב בתמונה? וזה לא רגשי נחיתות! ואני ממש לא צריכה ליטופי אגו טיפשיים.. זו פשוט אתיקה שעל פיה אני חיה בעולם הוירטואלי. אני חושבת שכך זה אמור להיות לא? ואם אני נותנת למכרה טיפ על איך לא להתעפץ בקורס לשרות לקוחות של הוט והיא כותבת לי בתגובה "ח" כשבעצם התכוונה כניראה לגיחוך מזלזל.. אולי היה עדיף שלא תגיבי בכלל. זונה. אז פשוט לקחתי את עצמי לקיר שלה ופשוט מחקתי את כל התגובות שלי מהסטטוס המטומטם שלה על הקורס. למה?
לא יודעת למה. אני מתעצבנת מזה. אני לא יודעת למה אני מתעצבנת אבל אני כזו כבר מזמן, אני פשוט בן אדם שלוקח קשה את העובדה שלפעמים אני מרגישה מושפלת.. למרות שלאחדים מאיתנו כל הפוסט הזה ישמע פוסט של איזו ברבי פוסטמה עם בעיות רגשיות. זה אפילו לא הענין. אבל אני מתעצבנת. אני חושבת שאני פשוט מקיאה עכשיו את כל מה שעובר עלי ככה.
זה מה שיצא.
סתם כותבת..
http://www.youtube.com/watch?v=n390Y7ESZu8
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
