לולה עולה לגן עירייה. היא פתאום כל כך גדולה! איך זה קרה ומתי ומי לקח לי את התינוקת שלי?! אני מתרגשת מאוד לקראת מחר. אתמול היה מפגש היכרות שבגדול לא באמת היה איזה משהו רישמי אלא עמדה של טפסים שהיה צריך למלא ולולה ראתה חלק מהילדים שיהיו יחד איתה בגן. מה שמקל (עלי זה ברור לי שמקל עלי ואולי קצת עליה אבל.בעיקר עלי), יש לה שם את הבן של חברה שלי שאותו היא מכירה טוב עוד מינקות.. מצד שני החבר הזה הולך לחוות קושי רב כי היה צמוד לאמא שלו ולא נתן לה ללכת לשום מקום בלעדיו... לא הסכים להיות עם אף אחד חוץ מאמא שלו... אני מקווה שזה לא ישפיע עליה באיזשהי צורה..

סוגיה שמטרידה אותי היא השירותים. לולה גמולה ויוזמת לבד את הביקורים שלה בשירותים אבל היא אף פעם לא ניגבה בצורה עצמאית, למרות שבחופש הזה היא כן ניגבה כי לימדתי אותה אבל זה תמיד בפיקוח שלי ואני תמיד מוודאת שהכל נקי.. והבנתי שכניראה בגן שכזה אולי זה לא בדיוק המצב ואולי היא תצטרך להסתדר לבד... זה נורא מטריד אותי. היא עצמאית סך הכל אבל ברור שהיא לא מנגבת טוב וברור שהיא עלולה לדלג על השלב של נטילת הידיים... בקיצור, לא יצא לי לשבת עם הגננצ ולדבר על זה אבל באחד הטפסים היה שם סעיף של בקשה מיוחדת וכתבתי את הסוגיה הזו שם... מקווה שזה יעזור... רק לגלות עירנות אחרי שהיא מסיימת זה כל מה שאני רוצה..

אז התינוקת שלי גדלה והיא כבר לא תינוקת. ילדה גדולה. ואני באמת שמחה על מי שהיא הפכה להיות.. אני כל כך שמחה שאני לא מבינה מה עשיתי טוב בחיים האלה שמגיע לי כל הטוב הזה?

מאחלת לך ילדה שלי שתמשיכי להצחיק אותי, להדהים אותי בחכמתך, שתגדלי להיות ילדה מאושרת ואוהבת עם חיוך על השפתיים.

אז איך הייתי? 

סך הכל כאישה הייתי בסדר. אהבתי, הייתי טוטאלית ומסורה, בישלתי, ניקיתי, גיהצתי, ריססתי. אני בסדר אבל עדין מרגישה שיכלתי להיות גרסא טובה יותר לבעלי. לנקות בתדירות גבוהה יותר, לבשל בתדירות גבוהה יותר, לטפח את עצמי טוב יותר, ללמוד יותר טוב, להוציא תואר, להוציא תעודה למשהו, לבנות קריירה טובה, להביא משכורת טובה. כל אלה זו לא אני אבל זו מישהי שדמיינתי שאהיה לבעלי בשלב הזה של הנישואים. מה אם לא כל אלה? 

ובכן, שני הריונות תקינים ושתי בנות משגעות! זו ההצלחה הכי גדולה שלי. זה הדבר שאני הכי גאה בו שעשיתי..

אתמול.ישבתי עם גיסי.. אוטוטו בן 31, רווק ללא כל השכלה והיה הרבה מהזמן מובטל עד שמצא עבודה בבנק. מחזיק לא רע שם. ואז הוא אמר שעוד שבועיים יש לו יומולדת 31 והוא לא הספיק כלום. אז אמרתי שגם אני לא.. והוא התחיל לדבר על הבנות שעשיתי ועל.המשפחה... אמרתי לו שכל אחד יכול לעשות ילדים.. אבל לעשות ילדים וגם ללמוד וגם להחזיק עבודה וגם לעשות תואר? מעטים עושים זאת.. אני לא הצלחתי.. לא הצלחתי לבנות את עצמי כמו שצריך ולא עוזבת אותי המחשבה שבעלי יכל להתחתן עם מישהי משכילה יותר, מרוויחה יותר... אבל היי יש בי אהבה והיא תנצח.. לא？