מה עשיתי רע שאני צריכה ללמוד את זה? 

מחר מבחן אני מקווה שיהיה בסדר. אני משמונה בבוקר דבוקה לכיסא מחשבת פונקציות באקסל.

אני חושבת שאני צריכה ריטלין.. אני לא מסוגלת לשבת במשך 20 דקות  רצוף בלי לקום לעשות  כלים, כביסה, ספונג'ה, להחליף מצעים (למרות שהם כבר נקיים), לכתוב פוסט וכו וכו וכו...

הלוואי שאגיע כבר לשעה 19:00 מחר.

אתמול חגג בעלי את יום הולדתו ה 30. ארגנתי לו מסיבת הפתעה , הזמנתי את המשפחה, עוגה עם זיקוקים בצורה של מגן דוד (כן בעלי מאוד ציוני) וכמובן איך אפשר בלי נרות עם הספרות 30?

האמת שהייתי בלחץ נוראי לפני שיצאנו. הוא חזר במצc רוח ירוד מהעבודה והתחיל לספר לי איך היום הגרוע שלו ניראה. אחרי זה הוא פשוט שיגע אותי : 

"בואי נזמין מקום במסעדה"

~הלב שלי מתחיל לפעום מהר מהלחץ~ "טוב מאמי, מה המספר?"

"039504000 תזמיני שולחן ל 20:30"

עכשיו בינתיים כדאי להדגיש כי האורחים מוזמנים ל 20:00 לבית של גיסתי וכי בעלי רצה שאזמין שולחן ל 20:30 ..

~מתקשרת בכאילו~ " שלום, אני רוצה להזמין שולחן ל 2 לשעה 21:00. כן. כן. ~שותקת רגע~ "כן."

בינתיים בעלי מציק לי למה אני מזמינה לשעה 21:00 ולא ל 20:30 כמו שהוא אמר ואני עושה את עצמי כאילו לא שומעת את מי שמדבר איתי ומפנה לו עורף וחושבת איך אני ממשיכה את הכאילו שיחה הזאת עכשיו~

"תודה!" ~כאילו מנתקת, ועכשיו אני ניזכרת שלא מסרתי לכאילו איש קשר שכאילו דיבר איתי שם ולא מספר סלולארי ולא כלום ואומרת לעצמי שהשיחה בכאילו הזאת היתה כל כך לא אמינה וזה כל כך יפיל אותי!!~

"למה הזמנת ל 20:30 ?? אני רוצה שנספיק להגיע לסרט ב 22:15"! 

"מאמי כמה זמן לוקח לך לאכול? חצי שעה? 40 דקות בלחץ? כמה כבר אפשר לשבת במסעדה?" אמרתי לו ברוגע למרות שבינתיים בינתיים הלב שלי הולם עוד רגע פורץ את החזה שלי החוצה~

הוא קיבל זאת.

מגיעה השעה 20:00:

"טוב, הלכתי להתארגן" ~מתאפרת~

שעה 20:30 :שולחת SMS לגיסתי : " מה קורה כולם הגיעו?" 

גיסתי : "לא! תעכבי אותו" 

רציתי להרוג מישהו.

בינתיים בעלי ממהר אותי שאסיים ושנצא כבר.

~מסתגרת בשירותים~ 

"נו מותק מה קורה את רוצה לצאת או לא?"

"בטח, כבר!" ~ונותנת לו להבין כי אני עסוקה בלהתפנות ושזה לא הולך להסתיים בקרוב~

שולחת עוד SMS לגיסתי : "הסתגרתי בשירותים, הוא חושב שאני עושה קקה. אני לא יוצאת מפה עד שאת לא מאשרת לי שכולם שם"

~בעלי אכן לא הפריע לי בשעת צרכיי :) וזה היה המקום היחידי שיכלתי לברוח ממנו מבלי להמציא לעצמי משהו לעשות~

יוצאים 20:45 : "מאמי, אנחנו צריכים לעבור דרך ***" ( דרך גיסתי). 

הערה : כל השבוע הכנתי אותו שיש לי מתנה ממש גדולה בשבילו. אני ואבא שלי קנינו לו מערכת קולנוע ביתית משהו שהוא רצה כבר המון זמן אז אמרתי שאם כבר הכנתי אותו למתנה גדולה אז אני אשעין את הסיפור שלי על זה:

"אנחנו צריכים לעבור דרך *** (גיסתי), כי זוכר שאמרתי לך שיש לי מתנה ממש גדולה? אז אם הייתי שמה אותה בבית אז היית רואה אותה ורציתי להביא לך אותה היום ושתיראה אותה רק היום"

בעלי חסר סבלנות כבר, גם ככה עיקבתי אותו 45 דקות עכשיו גם להכנס אליה אבל מה שטוב בבעלי שהוא זורם, הוא לא תקוע, אפשר להכניס לו דברים בלתי צפויים מבלי שילחץ. זו אחת הסיבות שהתחתנתי איתו. אני בדיוק ההפך.

"טוב." הוא אישר ואני נשמתי לרווחה שלא שאל שאלות ולא התווכח.

מגיעים לחניה ואופס רואים את האוטו של דוד שלו חונה בכניסה.

הערה : דוד שלו חשמלאי ויש לו קנגו גדולה עם הרבה כלים בפנים והרבה מדבקות פרסומת מבחוץ. ויש לציין כי החניה הזו תמיד פנויה ויש לציין גם כי הוא לא מכיר (למזלי) את האוטו הספציפי הזה של הדוד.

"מה זה הקבלן הזה מי זה??" הוא שואל.

"לא יודעת נו צא מהחניון הזה גם ככה אין לך מקום פה" ~מנסה להחליף נושא באלגנטיות לחוצה עם הלב שרק האיץ מהרגע שיצאנו מהבית~

מפה אני יכולה לתאר רק את ההפתעה שהיתה על פניו כשנכנס אל גיסתי הביתה וכל המשפחה היתה שם. הצלחתי להסתיר את זה בסופו של דבר ולהביא אותו בלי פאשלות. :)

המון אהבה ויומולדת שמח לאהוב ליבי, בעלי שיחיה עד 120.

סתם כותבת..