היא מסתכלת ובוהה ברחוב.
לא מעכלת שהפסיק הוא לאהוב...
התחיל בהפתעה, מלא בציפיות
ליבה טעה, או שהעדיף לא לראות.

גשם שוטף את העיר
ודמעות את לחייה
מרגישה מחנק, ללא אוויר
למה הלך אם נכנס לחייה?

לב מתמלא ובשנייה הופך לריק.
חיוך מתכלה בתוך חלום מתפרק.
"למה חשבת שהכל יימחק?
הלב שלי הוא לא משהו שאפשר לשחק!"
רוצה לשכוח אבל הרגש מסרב.
מחפשת את הכוח, אך ההיגיון מתערב!

ציירה לב על דף מחברת,
שם הוא שלם,
אבל מבפנים היא נשברת.

וכשהפסקת להרגיש,
החסרתי פעימה
אז איך זה להיות האיש,
שהוריד לי דמעה?...


שיר שכתבתי למישי שביקשה ממני במייל.
אהבה שהתחילה והסתיימה בסוף החופש הגדול.
היא נשארה ללא הסברים, ללא תשובות.
מישו שהיה מאוד קרוב אליה, התנהג כזר מוחלט בהמשך.
אני מקווה שתקחי רק את הטוב מכל מה שהיה.
תסתכלי על זה כאהבה שלימדה אותך דברים טובים וטובים פחות.
קחי אותה כחוויה בתוך מזוודה שתשאי בחייך, מסע ארוך ורווי חוויות, אהבות והפתעות.
לפעמים אנחנו נתקלים באכזבות שגורמות ללב שלנו לשרוף,
אבל גם עליהן אנחנו צריכים להודות, כי בלעדיהן, לא היינו מעריכים ומזהים אהבה חזקה ואמיתית.
מקווה שאהבת את השיר ושהוא תאם לך.
שולח לך חיבוק וחיזוק גדולים,


כל מי שרוצה שאכתוב על נושא מסויים,
שקרה לו/קורה לו, אקטואליה, וכו'
מוזמן לשלוח לי מייל:
[email protected]
לא מבטיח שאצליח לעשות ממנו שיר, אבל מה שבטוח- אני אנסה.

במסגרת הטבעת שפתחתי "משהו טוב קורא פה"
היום אני ממליץ על הבלוג הבא:
לחצו פה
כנסו, אולי זה שלכם.
אל תשכחו לתת שם מילה טובה.



http://www.habanim.org/gilad.html

מנויים
מקווה שאהבתם את מה ששלחתי לכם הבוקר.
-מסרים נוספים, בקרוב-

עריכה 27/10
פשוט תכנסו לפוסט הזה:
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=562141&blogcode=10047743
[שאף אחד יבין לא נכון! זאת מהקישור למעלה, לא העתיקה ממני שום דבר! היא פתחה פוסט על כך שמישי העתיקה ממנה ואני רק הזדהיתי בגלל מישי אחרת שלקחה ממני שיר לפני הרבה זמן, יחד עם הקרדיט לעצמה]

הקוראים הותיקים שלי, זוכרים מקרה שמישי העתיקה שיר שלי [עם התמונה שבסוף אפילו] ואז ברוב חוצפתה,
כתבה למטה שזה היה ברגע של 'הרשאה' [ובכוונה שגיאת הכתיב כי כך היא כתבה. נראה לי אפילו בצורה יותר מעוותת]
הפוסט שכעסתי על כך, מופיע ברשימות אצלי "פוסטים מומלצים"
אנשים שלא יודעים לכתוב ולהגות נכון, מעיזים עוד לגנוב מאחרים ולקחת את הקרדיט מהם.
רק מי שכותב דברים מקוריים, יודע כמה מתסכל זה שלוקחים דבר אישי שיצרת ומעתיקים.
אז דבר אחד יש לי לאותם אפסים:
לכו לבצפר, לכו ללמוד, תעשו משו עם עצמכם במקום כל היום מול המחשב והטלויזיה, אולי גם אתם תדעו לכתוב ולא תצטרכו לגנוב מאחרים.
ד"א, על זכויות יוצרים שמעתם?
מספיק משפיל לתפוס אתכם על חם, לא נראה לי שיוסיף לכם להתפרסם בכל מקום ככאלה.
אנונימיים אפשר להישאר עד גבול מסויים, והגבול הזה נשבר כשפוגעים בזכויות.
איך מאי מ"ארץ נהדרת" אומרת:
פאתט

עד כאן להפעם.
אני אבקר אצל כל מי שעדיין לא הגבתי אצלו מהפוסט הקודם. DONE
תודה רבה לכל מי שעשה בבלוגו הפניה לפוסט הקודם והנציח את איתן וולף ז"ל.
ותודה ע-נ-ק-י-ת למורני, בונדה שלי ואדיטה המושלמת, שסבלו אותי במהלך כתיבת השיר, אוהב אתכן!

מזל טוב, חזרנו לפעילים!



אחחח... גשם

עד הפוסט/עריכה הבאים,
שלכם תמיד,