חוויתם משהו והייתם רוצים שיהיה על זה שיר? כנסו לבלוג שלי ותנו לי לנסות לכתוב בשבילכם. |
| 3/2009
לאהוב בלי לחשוב.
תן לי מליטופיך, אל תלך ותעזוב.
שאני על כתפיך, עולמי סביבך נסוב.
חושך בעיניי יורד, כשעקבותיך נאלמות.
היגיון ליבי מורד, תקוות נשארות שלמות.
נושכים את הרגש עד זוב דם.
השנאה היא פילגש, משאירה בי חותם.
הנפש נאכלת מיד מוכרת לא זרה.
ולפני שהולכת, חוזרת חזרה.
בוכה וצועקת, זו הפעם האחרונה.
מליבה אותו מוחקת, נצרדת בגרונה.
"בעיניך זרית אש ובליל אמש, סערה.
המתת את השמש לשונך הפכה מרה"
רצה כל הלילה, מחפשת היא מחבוא.
מאהבתו שלו כבר די לה, אך מתפללת שיבוא.
דממה באוויר, אין איש מחפש אותה.
מרגישה היא כאסיר,
לכל חייה עד מותה.
יום ועוד יום בלי קולו המייסר.
נשארת במקום שם לה הוא חסר.
בגופה, צלקות של כאב ושל סיפוק.
הוא נכנס לה עמוק בלב,
מתגעגעת לחיבוק.
לפני הכל, הבהרה:
"שאני על כתפיך, חיי סביבך נסוב"
[שאני = שא אותי]
שיר שכתבתי אחרי שקיבלתי הרבה מאוד מיילים עם בקשה דומה.
בנות שהתאהבו במישו עד כדי כך, שלמרות שהצד השני פוגע ומכאיב כל פעם מחדש,
הן עדיין רוצות אותו קרוב. רוצות עוד הזדמנות, בתקווה שאולי, הפעם זה יהיה אחרת.
במקרים האלה, אני לא ממש יכול לייעץ.
מסיבה אחת פשוטה, זה לא יעזור.
כשאוהבים מישו, תיקון: כשמתרגלים למישו, לא משנה מה יעשה, רוצים אותו קרוב אלינו.
למרות שההיגיון עובד שעות נוספות והם יודעים שזו תהיה טעות ויש סיכוי גבוה לכוויה נוספת ממנו,
הרגש יגבר על הכל.
לא משנה כמה יגידו להם, כמה יזהירו אותם, כמה ייעצו להם,
הם יעדיפו לקחת את הסיכון מאשר לחיות בלעדיו.
וכדי להתגבר על הנושא הזה, הם יצטרכו לחוות הרבה כאב עד שיגידו לעצמם ש"די" וצריך להמשיך הלאה.
כל מי שרוצה שאכתוב על נושא מסויים,
שקרה לו/קורה לו, אקטואליה, וכו'
מוזמן לשלוח לי מייל:
[email protected]
לא מבטיח שאצליח לעשות ממנו שיר, אבל מה שבטוח- אני אנסה.
זה הכל לבינתיים!
אני אגיב לכל מי שפספסתי בפוסט הקודם
ואבקר אצל מי שהגיב על השיר. DONE
מי שרוצה שאעביר לידיו את הטבעת "משהו טוב קורא פה"
שיכתוב לי בתגובות/במייל
שבוע סוף מהנה ונעים לכולכם,
| |
|
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
