חוויתם משהו והייתם רוצים שיהיה על זה שיר? כנסו לבלוג שלי ותנו לי לנסות לכתוב בשבילכם. |
| 4/2009
שמיים כתומים.
 את זועקת ובוכה, אך מי ישמע קולך?
בתוך דם דמעות שוחה,
אין איש בא ואין הולך.
נאבקת בידייך, את חלשה ותם הכוח.
לאן נעלמו כנפייך,
איך תצליחי עכשיו לברוח?
השמש יורדת ושמיים הופכים כתום.
מי יציל ילדה פוחדת, שאיבדה שמחה ותום?
לאן עפה ציפור, שבעיניה ראתה הכל?
לא קראה למישהו שיעזור,לא השמיעה קול...
כמה תוכלי עוד לשאת על כתפייך הקטנות?
תני לכאבך לצאת, תני לחייך להשתנות.
חפרי בור עמוק וקברי את הספקות.
אל תרשי לעצמך לשתוק,
זה בסדר גם לבכות.
הותקפת באלימות ולא סיפרת לאיש,
גנבו לך את התמימות
ואף אחד לא הרגיש...
כ-חול היו זכרונות ילדותך המאושרים
ומה נותר עכשיו מהם,
מלבד כמה גרגרים...
את השיר הזה כתבתי למישי שביקשה ממני במייל.
היא עברה אונס, אבל היא מפחדת להודות בזה לאנשים.
היא לא סומכת על איש מלבד שניים שנפתחה אליהם [אני ועוד מישו שהיא מכירה]
היא נערה בגיל ההתבגרות שפוחדת לדבר על הנושא, כי זה יצריך ממנה גם להתמודד,
דבר שהיא נמנעת ממנו בגלל הפחד והכאב העצום.
היא ביקשה ממני בנוסף לכתיבת השיר, גם לעודד [אותה ואחרות/אחרים שחוו את זה] ולחזק.
במהלך הזמן שפתחתי את הבלוג הזה ונתתי אפשרות לקוראים לשתף אותי בסיפורים של חייהם כדי שאכתוב למענם מזה שיר,
היו רבים שביקשו ממני רק עצה, רק עידוד והרבה חיזוק ו"פוש" קדימה.
כמה מהם היו כאלה שהותקפו מינית.
אני אכתוב פה מה שאני אומר וחוזר אלפי פעמים בשיחות אחד על אחד איתם,
אסור לשתוק!
זה נכון, זה קשה ויש בושה [לא מוצדקת] ותהיות כמו "מה יגידו", ""ואם לא יאמינו לי" וכו'
אבל בגלל זה יש הרבה אנשים שישמחו לתמוך בכם נפשית וגם פיזית בתהליך הזה.
זה טוב לשתף חברים, אבל על מנת להתגבר על ה"חוויה" הקשה הזאת ולקבל את הכלים להתמודד ולהמשיך הלאה,
צריכים גם איש מקצוע/מבוגר, שידריך אתכם ובעיקר יהיה לכם למשענת.
מקרים של אונס והתעללות הולכים ומתגברים במדינה.
אם זה בתוך המשפחה, אם זה מישו זר ואם זה החבר/בעל.
אסור, בשום פנים ואופן, להבליג. כי ככל שתנסו לברוח מזה, השד רק יגדל ויהיה לכם למחסום גדול שמתעצם וגורם לנשמה לגסוס עוד ועוד ועוד.
אפשר לעזור לאותה נשמה, אפשר!
תעשו קודם צעד קטן ושתפו בן אדם, מישו מוכר שאתם סומכים עליו או אפילו זר
שלא מכיר אתכם אישית וככה לא תצטרכו להיחשף, וזה עד שתקבלו את הכלים והכוח
ללכת ולספר לאחד ההורים או/ו ליועצ/ת בית הספר.
רק אל תשתיקו את הצעקה שלכם, לעולם!
שמרו על עצמכם וזכרו,
תגידו "לא!" אם אתם לא רוצים לעשות משהו שעדיין אינכם מוכנים לו ואל תתנו לאף אחד שלא מכבד את בקשתכם,
לצאת מזה נקי.
רק הצד השני צריך להתבייש במעשים שלו, לא אתם.
מנויים
שלחתי לכם לפני כמה ימים, משל "הפרופסור וכוס המים"
מקווה שאהבתם והפנמתם את המסר.
והיום:
- [מצגת] "מליונים רוצים להיות מליונרים"
-[מצגת] צילומים מ-ר-ה-י-ב-י-ם מהחלל. אין מה לפרט, התמונות ידברו בשם עצמן.
*גם אם אין לכם בלוג, אתם יכולים להירשם כמנויים*
איך נרשמים: מתחת ל"מצב רוח כרגע,"[בתחילת הרשימות] יש מלבן ריק.
מלאו אותו עם כתובת המייל שלכם ואז לחצו מתחת על "הצטרף כמנוי".
עד כאן להפעם. 
שיהיה לכולכם חופש מהנה ותהיו הרבה בים[;
שלכם תמיד,
שמור   
בט שמור
   
בט
| |
|
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
