מסתכל לאחור ומיישיר מבטי אל העבר.
חוויות במהלך עשור, מה שנגמר ומה שגבר.
טעויות, נפילות, דאגה לקרוביי ומשפחתי.
לב מלא תפילות, להם שהלכו, ולאלה - שעדיין איתי.
פרידות, היסוסים, קשיים ומעידה
וצרור מפתחות של הזדמנויות חדשות על השידה.
חוסר אמון, כעסים, כאב ושחרור אנחה.
... לא תמיד החיים, עושים לנו הנחה.
לוקח את העצב, הפסימיות וכל מה שאירע.
עכשיו הם במיעוט, נעולים בתוך מגירה.
מחזיק את ידייך, אהובה. מחשבות בראשי רצות.
להכל את התשובה, אנשק שפתייך בחצות.

אהבתך לא איחרה להגיע והיא כאן נשארת.
"מאמין" החליף את "פגיע", נמחקו מספרים ממחברת.
לב שבור, אחריתו להשתקם. ויהי מה!
הוא מתאחה, מתחזק ופועם שוב בעוצמה.
זיקוקים יחליפו אורו של כוכב וצחוק שקשה יהיה לכבוש.
כשאני מחבק אותך שם, מאוהב, מכף רגל ועד ראש.
ספירה לאחור, התרגשות של התחלה,
מחליפים עשור ומביעים בה משאלה:
"תנו להמשיך לאהוב, לשמוח ואת הכוח להתגבר.
שהרע יפנה מקומו לטוב, וכשעצוב, יידע לתמוך חבר.
בן שבוי, ישוב בריא ושלם - ותימלא הארץ אור.
הו אלוהים, אל תתעלם, עשה כבר שיחזור."
מסתכל עכשיו קדימה, אורז רק את מה שצריך.
כל עלייה אותי הדהימה, כל ירידה, גרמה להעריך.
עוד מעט,
רק עוד קצת,
2010 ירעיד את השמיים
ואל תשכחו אתם, לבינתיים,
להרים לכבודה עוד כוסית אחת לחיים
שתהיה לכולנו שנה אזרחית מוצלחת, מוארת ושגלעד שליט כבר יחזור אל ביתו בשלום, אמן!