| 2/2010
הפוסט האחרון?...
בשבת שלחתי מסר למנויים שבו
כתבתי שאני שוקל לעזוב את ישרא.
הסיבה: התנכלות ההנהלה לבלוג והחרמתו [בנוסף] מ"המלצות העורכים"
וואו, היה לי הרבה לכתוב על זה וחבל שלא כתבתי באותו רגע כשסערו הרגשות
בתוכי, אבל במחשבה שניה, עשיתי טוב שהעדפתי לכתוב רק אחרי שאני ארגע.
אני כבר המון זמן מרגיש ויודע, וממש לא פרנואיד, שמנהלי ישראבלוג והאחת
בראשם, מפלים את הבלוג הזה משאר הבלוגים באתר.
כששאלו אותי במסנג'ר "למה" עניתי, שכנראה רצחתי את החבר הדמיוני שלהם, כי
מעבר לזה, אין לי שמץ של מושג ירקרק למה נטפלים אליי בלי שעשיתי שום דבר
רע.
אז זה התחיל בכל מיני "קטנות" ואז ראיתי שפעם אחר פעם דוחים נושא שלי לעלות
ל"המלצת העורכים". הרחתי משהו מסריח והגרביים שלי בדיוק יצאו מכביסה אז
הנחתי שהסירחון מגיע מכיוון אחר, ההנהלה.
שאלתי את הסיבה לכך מס' פעמים ולא קיבלתי תשובה נורמלית.
פניתי גם באופן אישי במייל, וגם שם נטען לי בין השורות שאני סתם פרנואיד.
בסופו של דבר החלטתי לכתוב את התלונה שלי או יותר נכון, את הרצון להבהרה
בנושא, בבלוג 5, איפה שמנהלי ישרא [מנהלת והסגן] פעילים בד"כ.
אני לא צריך להגיד יותר מדי ואת השיחה תוכלו לקרוא כאן:http://israblog.co.il/comments.asp?blog=11291042&posnew=&user=5&direct=01#01
כמה זמן מאוחר יותר, מה הסתבר לי בדיעבד? שהיא זו העורכת של "המלצות
העורכים". לא צריך להיות גאון ובימינו יש גם מחשבון שאפשר לחבר 1+1 ולהבין
בדיוק את הכל.
*כתבתי עכשיו פסקה מאוד ארוכה לגבי זה, אבל אני לא אלאה אתכם ביותר פרטים.
שורה תחתונה שלי, ששם זה לא נפסק וכשבלוגר שכותב ויוצר, רואה ששמים לו אבן
בגלגלים פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם, זה לא נעים!
זה מייאש, זה מתסכל ומכעיס.
לא מזמן הוקפץ מונה הכניסות בהמון בלוגים אם לא בכולם, וההסבר היה ששוחרר
"פקק" ועכשיו זה המונה האמיתי.
הלכתי להעלות תהייה שלא הסתדרה לי כלכך. נתקלתי בבלוג מסוים שרק נפתח ורק
עשה את הפוסט הראשון שלו כעדיין לא הגיבו שם ומה המונה הראה למטה? אלף
ומשהו כניסות. אותי זה סקרן וביקשתי תשובה הגיונית יותר מ"פקקים"
מיותר לציין שאף אחד מההנהלה לא התייחס לתגובה שלי שם. כי זה הכי נוח לעשות
את זה כשלא בא לענות למישהו מסויים.
וזה די מעייף לנחש מתי תהיה התקרית הבאה.
בלילה אני נכנס לסטטיסטיקות שלי ורואה שהמונה נתקע אצלי על אותה כמות של
כניסות שראיתי בצהריים כשהייתי בעריכה.
אנשים קוראים לזה "צירוף מקרים" אני מוסיף לזה סימן שאלה.
יש הרבה מאוד "קטנות" שקיבלתי ולא עשיתי מזה סיפור. אבל מכירים את זה
ששומרים הרבה בבטן עד שזה הופך לכדור מאוד גדול שסופו להתפוצץ מתישהו?
אצלי זה התפוצץ בשבת.
אני נמצא בטבלת הפעילים המלאה ובכל פעם שאני מתקרב לרשימה הראשית, "קורה
משהו" ו-או שאני יורד למטה או שבכלל עף משם.
האמינו לי שאני רחוק מפרנויות.
מפה נולד המסר ההוא ששלחתי למנויים שלי.
* יש לציין שמלבד אותם קטעים, ברוטוס,
סגן מנהלת ישראבלוג, פתר לי כל מיני תקלות בסבלנות וכבוד רב ואת זה אני לא
שוכח.
דיברתי המון מאז עם בלוגריות שניסו לשנות את דעתי במסנג'ר וגם במייל, שאמרו
לי לשקול את זה שוב עם הרבה סיבות טובות לא לעזוב.
יש כאלה שאפילו הציעו לי להעביר את הבלוג לאתר אחר [תפוז, למשל] אבל אמרתי
שזה כמו לבגוד בקוראים הקבועים שלי שזו לא אשמתם בכלל ואם אני לא אכתוב
כאן, אין לי חשק לרשת אחרת.
חשבתי על זה די הרבה ואפילו שיתפתי את חברה שלי [שכעסה עליי שאני מייחס
חשיבות ל"לא חשובים" (אני מצנזר ניסוחים מדוייקים) ושלמרות הרגל ששמים לי,
לא להפסיק לכתוב ולהמשיך ליצור ולעזור כמו שאני אוהב, כי תמיד יהיו כאלה
שינסו לדכא את הכתיבה שלי והבחירה נמצאת רק בידיים שלי אם לספק את רצונם או
את רצוני (אני פשוט מטורף על השכל שלה)]
אני עדיין סחוט נפשית מכל הקטע של החרם על הבלוג שלי ולא יודע מה לעשות.
נכון, אני כותב לכם, הקוראים, ולא לאף אחד אחר. אבל צריכים להבין גם,
שלכתוב ולעזור בצורה אפקטיבית, דרוש הרבה מאוד עוצמות רגשיות ונפשיות,
שנלקחו ממני בשבת האחרונה.
לכתוב בבלוג הזה, זה בשבילי לא רק כמה מילים, חרוזים ותמונה בסוף, זה הרבה
יותר מזה, אחרת לא היה אכפת לי והייתי ממשיך לייצר פוסטים כמו מפעלי תעשיה
בדרום.
נתקלתי ב"שאלון לבלוגרים" שנשלח אליי למייל [מצטער שלא יכולתי להשיב עליו,
לא הייתי בבית רוב היום] והיתה שאלה שם אם אני קשור לבלוג ואם הייתי מוותר
עליו.
ישר רציתי להגיד "מה פתאום לוותר?! זה חלק מהחיים שלי, זה חלק גדול ממני."
מה שהתקיל אותי לגמרי עם אותו מסר למנויים.
אני חייב להדגיש נקודה מאוד חשובה, אני מאוד אוהב לכתוב ובעיקר לעזור דרך המילים למי שמבקש
ממני,
אבל פתאום עלה לי מחסום רגשי ו-נפשי שאין לי מושג איך להתמודד איתו כי זה
מונע ממני להמשיך.
אין לי מחסום כתיבה, כי מדגדג לי כל הזמן לכתוב, אבל כל פעם עולה בי הכעס
הזה של אותה אפליה וחרם מטופש ולא רשמי שצר לי מאוד להודות בזה אבל, הצליח
להשפיע עליי.
כתבתי את הפוסט כדי לשתף אתכם בתחושות שלי, כי אתם חלק מרכזי ב"רויאל" ויש
לכם את הזכות לדעת.
אשמח לדעת מה אתם חושבים על כל העניין,
בעיקר אחרי שקראתם את כל הפוסט
והבנתם מאיפה כל הרעיון של העזיבה עלה לי לראש ומה אתם הייתם עושים לו הייתם
בנעליי.
ד"א, תודה למי ששלח לי מייל וגם דיבר איתי במסנג'ר, אני מאוד מעריך את זה.
עריכה 4/3
2 דברים בעצם:
סוף השבוע הזה הוא בעצם יום הולדתי.
תודה למי שהספיק לאחל מזלטובים,
אני אגיב [במיילים ובכל מקום]
בהזדמנות הראשונה.
עדיין לא מאוחר לאחל[;
עוד דבר:
היום [חמישי] אני בנווה-אילן.
בגמר של "האח הגדול"
עיזרו לאלירז
שדה לנצח!
סמסו את הספרה 2 למספר 2020
לאלין המקסימה שלחו את הספרה 1
כן, אני בעד 2 למרות שאני יותר לכיוון של אלירז,
אבל אם אלין תיקח, זה יוציא את
העיניים של הרבה שאני לא אוהב [מהדיירים וכל מי שלא האמין בה וכינה אותה
בשמות מגעילים]עריכה 6/3הגזעי ניצח! עוד מעט יתפרסם פוסט חדש עם כל מה שקרה ביומיים האחרונים וגם לגבי הבלוג והמשכו. ד"א, מזל טוב לנו, אנחנו בטבלה הראשית[: שיהיה לנו סופשבוע נעים עם הרבה
בלונים!!!!!!!!!
| |
|
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
