הלב שלי סחוט, מרוקן, אבל אני לא עוזבת.
גם אם אתה לא כאן ובדמעותיי שלי נרטבת.
לא מעיזה לחשוב על הסוף, [נשבעת, זה לא קל]
אני יודעת עוד יהיה לנו טוב, אחכה עד שתוכל.

הבטחות שפיזרת כמו מלח, שבו אותי מיד
"אני רק שלך", אמרת,
"אין דומה לך" אז איך אני לבד?

הבטחות שפיזרת כמו מלח, שבו אותי מיד
"אני רק שלך", אמרת,
"אין דומה לך" אז איך אני לבד?

"הכל מראה שזה שונה..." מרימה טלפון ומחייגת.
בקול מרוחק אתה עונה "יפה שלי, את סתם מודאגת"
כמו נאחזת במצנח שמסרב להיפתח,
נאחזת במילים "אני אוהב אותך"

---

שיר שכתבתי למישהי שביקשה ממני במייל.

היא מספרת שהיא בקשר עם מישהו כבר חצי שנה. הוא אהבת חייה, כך היא טוענת.
בין לבין, הוא נפרד ממנה מכל מיני סיבות ואז אחרי תקופה, שוב חוזר.
עכשיו יש בעיה נוספת, שניהם גרים רחוק אחד מהשניה ולו קשה מערכת יחסים ללא מגע פיזי.
היא מספרת עוד, שהוא קטן ועדיין לא בשל לקשר רציני.
עם הזמן,לאחר שביקש הפסקה לחשוב, הוא הסיר את התמונות שלהם מכל מקום, מחק את האוואי שהקדיש לה, כי "זה עושה אותי עצוב"
הם פחות בקשר מבעבר והשיחות שלהם הפכו פחות ממכרים כמו פעם.

היא מודעת לזה שהוא לא מוכן לקשר רציני וגם לזה שהוא יפגע בה שוב "בלי להתכוון."
"הוא לא בן אדם רע" היא כותבת לי, " הוא פשוט לא יודע מה לעשות עם עצמו ומבחינתו הקטע הפיזי בקשר הוא נורא מרכזי ואי אפשר להחזיק מעמד חודש מבלי לגעת אחד בשני."
הוא ביקש ממנה הפסקה כדי לחשוב על זה, לא לפני שהבהיר לה שהוא מאוהב בה ושהוא ימות בלעדיה.
היא יודעת שאם היא תמשיך הלאה ותעזוב אותו, ייפתחו לה אינסוף אפשרויות חדשות.
אבל היא לא מוכנה לזה.
היא לא יכולה לעזוב קשר של חצי שנה מאחוריה. קשר שהתרגלה אליו, שהכניסה אותו כבר עמוק ללב שלה, לחיי היומיום שלה, לשגרה ולרגעים הקטנים שלהם יחד.
היא לא רוצה לראות את התקופה של החצי שנה איתו כבזבוז זמן.
היא חושבת שהיא לא תאהב אחר יותר משהיא אוהבת אותו, היא גם לא רוצה לחכות הרבה זמן עד שתהיה שוב מערכת יחסים שתגרום ללב שלה להתרגש ככה.
היא רק חושבת על זה והבטן שלה מתהפכת מהריקנות.
כל הפרטים הקטנים בו, פשוט שבו אותה והיא מוצאת את עצמה, למרות הסימנים והנורות האדומות שנדלקות בלי סוף, עדיין שלו ועדיין מחכה לו שיחזור.

מילה שלי,
ביקשת שאביא לך עצה מה לעשות, כשבעצם את הפתרון כבר כתבת בעצמך ובאותה נשימה - גם פסלת.
הבאת לי את כל הסיבות "למה לא" כשאת בעצם, מוכנה לתת לו את כל ה"ספייס" בעולם, גם אם הספייס הזה כולל מבחינתו, מחיקת תמונות משותפות ובכלל, סימנים לעולם כולו שהוא ללא בת זוג. וזה בסדר מצידך.
את מקבלת את התירוץ שלו לכך, העיקר שישלח אלייך שאריות של תקווה שהוא עדיין שלך.

אני מאוד מבין את תחושת ההרגל שמנקרת בתוכך. ושימי לב, לא אמרתי את תחושת האהבה.
שעד שבנית משהו עם מישהו ונפתחת אליו ושיתפת אותו בהכל, אין לך כוח ורצון להתחיל מחדש עם מישהו אחר.
את מעדיפה את המוכר והלא טוב, מאשר את המחשבה של התחלה מחדש עם מישהו אחר שאולי וייתן לך את כל תחושת הביטחון והאהבה שאת ראויה להם. כי [תרשי לי לנחש מה את חושבת לגבי זה] "מי יודע מתי זה יקרה לי שוב."

ואם תסתכלי מנקודת מבט אובייקטיבית על החיים שלך בכל הקשור אליו,
את מבטלת את עצמך למען מישהו שכנראה כבר עושה מה שהוא רוצה ומנצל את המרחק ואת התירוצים שלו של "תני לי לחשוב על זה" כשבינתיים, השד יודע מה הוא עושה מאחורי הגב שלך ובמקביל דואג לכך שיאכל את העוגה וישאיר אותה שלמה, בזה שיגיד לך מילים יפות כמו "אני אמות בלעדייך" וכו'
מילים שמסתבר, עושות למענו את העבודה.

את בעצמך אמרת שם במייל, שהוא קטן והוא לא בשל לקשר רציני.
אז בואי נהיה שניה בוגרים ונשיל את התמימות מעלינו, עכשיו כשהוא לקח ממך פסק זמן [כמובן עם התחייבות, כמו שאמר] את בטוחה לגמרי שהוא לא משתובב לו עם בנות אחרות?
ואם כן, איך את יכולה להבטיח את זה? בגלל שהוא אומר שלא?

הבחור הוריד תמונות משותפות שלכם, מחק את האווי עם השם שלך, מחק כל זכר לזה שהוא בקשר מחייב עם מישהי כדי לפתוח דלתות חדשות.
הרי מי שמאוהב ולא יכול לחיות בלעדי הצד השני, ידאג לכך שיבינו שהוא תפוס, על אף שהוא בפסק זמן.
הוא יודע שאת תחכי לו, הוא יודע את כל מה שכתבת לי במייל, הכל, בלי שתשתפי אותו, ובגלל זה הוא מרשה לעצמו הרבה דברים שבמקרים אחרים היה נזרק בבעיטה החוצה יחד עם מזוודת התירוצים ומטחנות האויר שלו.

זה שתבליגי, זה שתעצמי עיניים, זה שתתרכזי רק במה שהוא היה פעם, לא יצייר לך מציאות אחרת וידידותית יותר.
הבחור המשיך לדרכו תוך כדי שהוא דואג לכך שישא אותך קרוב אליו.
תוך כדי שהוא יודע שלא תמשיכי הלאה בלעדיו ושהוא עדיין יישאר בשבילך ה"מקסים והמתוק והמדהים"

את מרשה לו בלי להגיד את זה בע"פ ורשמית, לעשות מה שהוא רוצה, העיקר שלא ישכח לבוא מדי פעם ולהגיד לך כמה שהוא אוהב אותך. שיתן לך סימנים שעדיין יש לך חבר ושכלום לא נגמר.
זה נכון שקשה להשאיר מאחור קשר שבנית ושאהבת,
אבל את לא יכולה לגרום עוול לעצמך בזה שתהי זו שהולכת אחריו במקום ללכת לצידו.

יש לך את כל התשובות, גם בלי שאתן לך אותן, את רק צריכה לרצות להוריד מעינייך את המטפחת שהוא שם לך ושאת ממשיכה לאחוז.

בהצלחה!

*גם אם אין לכם בלוג, אתם יכולים להירשם כמנויים*
איך נרשמים: מתחת ל"מצב רוח כרגע,"[בתחילת הרשימות] יש מלבן ריק.
מלאו אותו עם כתובת המייל שלכם ואז לחצו מתחת על "הצטרף כמנוי".

זה הכל לבינתיים...

למנויים צפויים שלל מסרים יפים בקרוב.
***
אל תשכחו להשתתף בפרויקט הכתיבה למנויים, הוא חל גם על הפוסט הזה.
השבוע היא זכתה, ואת הקטע שלה תוכלו לקרוא אצלי ברשימות [תחת הכותרת "למנויים שלי"]

אני אבקר ואגיב גם אצלכם, כמו תמיד. DONE

*גלעד שליט נמצא בשבי כבר: 1,364 ימים.*

שמור     ב