את מזכירה לי את השמש, הקורנת שם מעל
חמה ומלטפת כמו יהלום יקר בהיכל
הדם זורם כנחל ישר מהלב שעוקף את קצב השעון
אדרנלין של סם טבעי, ממש כמו בלילה הראשון
כי כשאת מחייכת לי, כל העולם שלי קופא
יש בך מן רוגע, שכובש כל צונאמי מזדמן
כשאני אומר "אוהב אותך לנצח" את זורקת מיד "אמן"
קשה לחשוב איפה היינו לולא השמש מעלינו
לא רוצה לחשוב מה הייתי, אם לא היה עכשיו "שנינו"
חלמתי שקט, הוא היה רועש מדי ומלא שאלות
וכשהתעוררתי לצידך, היו רק תשובות שחיכו להתגלות
הבאת איתך מן קסם, עד היום אינני יודע בדיוק
אבל יש שם משהו,
שמרגיש לי כמו
ליפול מצוק
הרוח מסביב ותחושת המעוף
הרגשה שלא רוצים לשים לה סוף
הקסם הזה, שנמצא בכל מגע ומבט יפה
זה קורה לי, כשאת מחייכת והעולם שלי קופא
תמיד כיף לכתוב לאהובתך שיר.
החודש אני חוגג 27
אני זוכר שאמרתי פעם לדוד שלי "כבר בחרת בית אבות?" XD
אז אני הולך לחגוג לא רק יום הולדת, אלא גם הישגים
הצלחה בעבודה
יזם שאפתן שזוכה למחמאות מהבוס הכי קשוח בעולם [אבא שלי][יותר קשוח מזה, אין]
חתונה
ילד בדרך
קן מרווח ונוח
אישה תומכת
חברים טובים
ומשפחה שאני מאחל כזו לכל אוהביי
*כל זה, ממש לא היה לי מובן מאליו.
אז מה נותר לי לאחל לעצמי ליום הולדת?
שיימשך ככה,
כמו שזה.
לא רוצה/צריך יותר.
תודה גדולה לאלוהים שבשמיים על כל מה שנתן לי.
P.S
נטלי ,
אני אוהב אותך.
♥