מסתכלת למעלה, מחפשת מלאך
לא, לא, סתם אחד, אני מחפשת אותך
אל תגלגלי עיניים, את חייבת להודות
היית הקו בפנים שחיבר בין הנקודות
נולדת לעשות טוב, לא רק לבני אדם
אין אחד שלא הכיר אותך ולא נדהם
כזו את, כזו היית, אולי כבר תחזרי
הנה חלפה שנה, אך הפצע עוד טרי
פרשת כנף, לא הספקת להיפרד
אני עדיין מחכה והלילה יורד
מי יחבר אותנו שוב שלא נתפזר
הכאב הוא חד שקשה כבר לתאר
היה לך עוד הרבה לראות, לצחוק להגשים
הכל נקטע באמצע,
נותר רק פצע
ואין את מי להאשים!
עכשיו את בגן עדן, נחה, אני מקווה
מסתובבת, רוקדת, מפזרת אהבה
מוקפת בכבוד של מלאכים ומנגינה
לכבודך צמחו פרחים צבעוניים בכל פינה
רוחך נוכחת באוויר, בסביבה
אני יודעת, מרגישה, את מקשיבה
ובמקום חיבוק, בקול חנוק, אלחש כעת
את המתנה הכי גדולה שאפשר לקחת
וכבר אי אפשר לתת...
נכתב מתוך בקשות המייל
מדובר על בחורה שרק מתוך תיאור עליה במייל, כבר אפשר להתאהב בה.
אספר עליה מעט מתוך עולם שלם:
מהאנשים
שיאהבו לעזור, עוד לפני שהספקת לבקש, אהבה ללמוד ולדעת, אהבה בע"ח וחייתה
כטבעונית עוד לפני כל ה"רייטינג" שזה צבר בתקופה הזאת. אהבה את הטבע, אהבה
לטייל ולהרגיש את הסביבה- כמי שמחוברת לכאב של החלשים ביותר שלא יכולים
לעמוד על זכותם. היתה לה אהבה גדולה למזרח אסיה, מנגות ואנימות. היתה הדבק
שמחבר בין החברות כשאלו החלו להתפזר. אחות בכורה לאחיות גאות ואוהבות.
בנוסף היתה פטריוטית ושירתה כלוחמת בצה"ל. היא כל הזמן חיפשה איך תוכל
לעזור ולעשות את העולם טוב יותר ולכן הך טבעי ששאפה להיות רופאה ולהציל
חיים. כל כך קשה לכתוב על בן אדם אציל כזה בלשון עבר.
ביום חמישי שעבר התקיימה האזכרה שלה.
אחת
מחברותיה הטובות שלחה לי מייל, כדי לעזור לה לבטא מה היא מרגישה. לבד היא
לא היתה מסוגלת כי הדמעות הציפו אותה בכל פעם שחשבה על זה. לא חושב שהצלחתי
כל כך, אבל היה לי העונג לנסות.
היא מבקשת סליחה ורוצה להודות לה על חברות נפלאה.
*אם
תרצי, אני אשמח לצרף קישור שלך מהבלוג או מהפייסבוק עם קטע משלך בהקדשה לה
ו/או לכתוב את שמה ובכך להנציח אותה ושעוד אנשים יכירו וילמדו ממנה.
מה שתרצי, אני לרשותך.
שנדע כולנו תמיד רק דברים טובים.
קרדיט לחתימה
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
