מרגע שהגיע, כל שנייה היו ביחד
כל צלצול שהיה לו, העיר אצלה פחד
עדיין ילד, נזכרת איך נפגשו בבצפר
גורלם נקשר יחד כשהשאילה לו ת'ספר
עיניים שובבות, רוקמות שוב תעלול
כשהוא לא איתה, ליבה מרגיש חלול
מנשקת אותו ומחבקת בלי סוף
טיילו בלי נעליים, על החול שבחוף
פוחדת שאם תעזוב, הוא ייעלם
בכל מקום שהיו, ביקשה איתו להצטלם
התעוררה מצלצול הטלפון המאיים
מהבסיס שלו, שאת חופשתו ביקש לסיים
דמעות החלו לרדת, ליבה נמלא פחדים
כשראתה אותו ממהר ולובש את המדים
התקרב אליה, מנשק את דמעותיה
מחבק אותה, ומרגיש בחזהו את נשימותיה
"אל תלך", התחננה בלי קול, בוכה
נתפסת בהרגשה רעה,ועוד דמעה מוחה
שבוע חלף, מדדה עם חברה בגדים
כשראתה מהחלון, אוטו צבאי וחייל על מדים
צרחה על הברכיים, שיגידו שזה טעות
שזה לא אמיתי, שהיא בתוך סיוט
"הוא היה גיבור, קפץ על רימון והציל אחרים",
הקצין שיבח ילד שנפל, והוא עוד לא בן 20
מלטפת אבן קרה, שמתחתיה שכב מלאך
שלא זכה לחיות,
שממנה בלי רחמים נלקח
מוקדש לכל החיילים שנפלו בכל מלחמות ישראל,
יהי זכרם ברוך.
כאן למטה, זאת תמונתו של רב סר"ן רועי קליין שבלי לחשוב פעמיים, קפץ על רימון שהושלך אליו ולחיילים שלו
כדי שהם לא ייפגעו במלחמת לבנון ה2
בשבילי, הוא ה-סמל של המלחמה
והמעשה ההירואי שלו תמיד ילווה אותי
מעשה כמו שהוא עשה, לא רואים בכל מקום
רב סרן רועי קליין ז"ל
מצדיע לך אחי.