בגיל קטן מאוד גילו לה את המחלה
אחד מאיבריה, בסרטן הארור חלה
אך היא לא ויתרה, נלחמה וניצחה
אבל זה רדף אותה, כאילו נכתב על מצחה
היא לא חשבה שתצטרך לסבול עוד
ואז בגדה בה חברה, שלא שמרה לה סוד
בבית ספר חברות צחקו עליה, וריכלו
לגרום לה להרגיש רע ועצובה, לזאת ייחלו
בשבילה הסרטן היא מחלה שעוברת
אבל השנאה מחברותיה על הכל גוברת
לרוע לב אין טיפול כימותרפי ויעיל
השנאה היא כמו ארס של נחש רעיל
שנאה שנובעת מקנאה לילדה מוכשרת
שדמעה ארוכה בתוכה עמוק מוסתרת
אך גם להן היא לא ויתרה, כמו לסרטן
ושמה את כולן כמו שצריך,
בכיס הקטן!

כמה מילים על השיר:
קיבלתי מייל מאחת מהבלוג שאני מכיר,
ילדה מוכשרת מקסימה ואני ממש נהנה להיות אצלה בבלוג
ולא בגלל מה שסיפרה לי.
אחרי שקיבלתי את המייל שלה, התמלאתי בכעס.
במקום שיהללו אותה וישמחו אותה בגלל כל מה שעברה:
את המחלה המסוכנת הזאת ואת ההקרנות והטיפולים המכאיבים,
הם גרמו לה להרגיש רע יותר.
היום יום תשעה באב, אני חילוני גמור אבל את הצום הזה וכיפור אני שומר.
הצום הוא על חורבן בית המקדש, יודעים למה הוא נחרב?
בגלל שנאת חינם.
ולילדה שכתבתי את זה עליה,
אני מת עלייך.
תהי חזקה, ואני תמיד פה בשבילך.
***
אם מישו/מישי רוצים שאני אכתוב על נושא מסויים,
מוזמנים לכתוב לי למייל:
[email protected]
אני אשמח לנסות.

כל מי שכותב/ת שירים/סיפורים או סתם כתיבה כדרך התפרקות,
הצטרפו גם אתם אליי לטבעת.
__מהלב אל הדף__
לחצו פה כדי להצטרף אליה