| 4/2008
לא שוב.
יושבת בנדנדה שבחצר.
מתגעגעת אליך, אתה כה חסר.
פותחת את היומן וקוראת,
זכרון יפה שרקמנו, ועכשיו אותי שורט.
הבטחת לי הבטחות, גרמת להתאהב.
ואז הרסת, עזבת, שברת את הלב.
דמעה מרטיבה לי את הלחי,
הפכת בשנייה את השמחה שלי לבכי.
היה לי קשה להתגבר, אבל המשכתי.
לא פשוט לאחות לב, אבל הצלחתי...
ואז ראיתי אותך, וכל הזכרונות חזרו,
רסיסי הלב שהדבקתי, שוב פעם התפזרו.
הסתכלת עליי, העולם קפא מסביב.
יום של גשם ורוחות, הפך פתאום אביב.
העדפתי לשכוח את מה שהיה, להשאיר בעבר.
היה טוב שוב לחבק אותך, להריח את הצוואר.
ריחפתי לשמיים, רקדתי על עננים,
חיוך של פעם, שוב חזר ונדבק לי לפנים.
שלחת לי הודעה, שהחזירה אותי למציאות
שוב ניפצת לי את החלום, שוב הפכת לסיוט
"אני רוצה שנישאר ידידים." כך היה כתוב.
הפצע שוב נפתח, המבט שוב נהיה עצוב.
אבל אני אתגבר, כי אתה בעצם כלום.
חשבתי שאתה ה-אחד, אבל אתה רק תוצר פגום.
וכשתרצה לחזור, בSMS שתקבל יהיה כתוב:
"הטפשה שהתאהבה בך פעם, נעלמה-
ולעולם אליך, לא תשוב."
קיבלתי מייל ממישי שביקשה ממני לנסות לכתוב על מה שקורה/קרה לה.
מקווה שקלעתי.
אני לא ארחיב יותר מדי, אני חושב שמה שכתבתי בסוף השיר,
אומר את הכל.
שמרי על החיוך, למרות שאני מתאר לעצמי כמה הלב שלך פצוע.
לא כתבתי את שמך כי לא יודע אם את מסכימה.
חיבוק גדול ממני 
אני אענה לכל התגובות מהפוסט הקודם,
ואתן גם ביקור, כמובן.
אני שמח שיש היענות גדולה באימייל שלי .
הוא מוצף [ואני אוהב את זה ]
אז לחלקכם ייקח קצת זמן שאכתוב על הנושא שביקשתם, אבל אל תתייאשו,
תמשיכו לבקש, אני אשמח לנסות לחבר על זה קטע בבלוג.
כל מי שרוצה שאכתוב על נושא מסויים,
שקרה לו/קורה לו, אקטואליה, וכו'
מוזמן לשלוח לי מייל:
[email protected]
לא מבטיח שאצליח לעשות ממנו שיר, אבל מה שבטוח- אני אנסה.
תצטרפו לטבעות שלי:
תרמתם כבר ל"יומטוב?"
אני וחברים עשינו סבב תרומות,
מקווה שיצילו כמה שיותר ילדים ונוער בסיכון.
שיהיה לכם סופ/שבוע טו-אווווווווב 
| |
|
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
