איך מתארים כאב בתוך הגוף?
אכזבה, צער, דמעות שבפרצוף.
איך לב יעכל מה שעיניים רואות,
שניכם שוכבים בתוך 2 ארונות.
איך לנחם על אובדן כה יקר,
חיים שלקח אויב רע וקר.
איך להשתיק זעקה לשמיים?
לאחר ציפייה וגעגוע של יותר משנתיים.
איך לעמוד על הרגליים ולא ליפול?
איך מחיים אמונה שהפסיקה לפעול...
החיוך בתמונה יישאר זכרון,
2 אוצרות, סגורים בתוך ארון.
רצינו לקבל את פניכם בפרחים,
אך אתם שם למעלה עם כל המלאכים.
אין דבר שינחם ויוכל להרגיע,
דפיקה בדלת שלעולם שוב לא תגיע.
למותכם בטרם עת, אף אחד לא היה ערוך!
אלדד רגב ואהוד גולדווסר,
יהי זכרכם ברוך.
לא יכולתי להמשיך בשגרת היום, הם לא משפחה, הם לא חברים ועדיין-
הכאב חותך. ואני בטוח שאתם מרגישים את זה כמוני.
כתבתי לכבודם שיר למעלה אבל אני מרגיש את הלב שלי כבד ולא יודע איך לפרוק את זה מלבד בצורת שיר נוסף.
דמעות של מלאכיםאודי ואלדד, מודה שחלמתי על הרגע,.
שתעברו את הגבול בלי שום פגע.,
שהמצלמות יקיפו אתכם מכל עבר,
שלא נצטרך לחפור עוד קבר.
אודי ואלדד, אני מודה שלבי נשבר,
מאיך שהסיפור הזה,
הסיוט, כך נגמר.
כל המדינה התפללה והחזיקה אצבעות.
לא רצינו להאמין לבאות.אודי ואלדד, אני מודה שתכננתי לכתוב-
שיר שמח, שסופו טוב.
עם תמונה של שניכם בתוך מסגרת,
לא דמיינתי שום מציאות אחרת.
אודי ואלדד, אני מודה בעיקר-
שקיוויתי לחגוג את שובכם שם בכיכר.
שתהיו על הבמה תתחילו לנאום,
ודמעות התרגשות של אימא שיתקשו לבלום.
אודי ואלדד, תגידו לאלוהים "די והותר!"
נמאס לקבור ולבכות יותר!
תגידו לו שבגללו עוד אימא לא צוחקת.
שייתן לנו כבר לחיות בשקט!תגידו לו שיעשה שזה רק חלום...
אודי ואלדד,נוחו על משכבכם בשלום.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
