הטלפון משמיע הודעה, זה שוב ממך, אתה "אוהב"

"מתנצל", מבקש סליחה, איך שגלגל מסתובב

אולי תגיע לכמות ששלחתי כשלא התייחסת, חודשים

כשאז רציתי למות, כשראיתי את פניך בין אנשים

דמעות שנשפכו יכלו למלא ימים, עד שלא נשאר

בכל זכרונותיי השארת רק כתמים, חיוך עקום הפכת ישר

קראת לי "יפה" עד שקרעת אותי לחתיכות

הרגשתי לידך שקופה, עם פצע שרק התחיל להתאחות

מכל שקר, נבנה עוד קיר, חזק מקליפת ביצה

אתה בטוח מכיר, אתה מחפש בו עכשיו פירצה

היית רגיל לחומות מפלסטיק, שידעת לעקם

התירוצים נעשו כמו מסטיק, לעוסים מכדי לשקם

אתה כבר לא אביר על סוס, אין בך טעם אפילו כאורח

בתוך ליבי, אתה מזמן בחוץ, נעול היטב עם מפתח

הנה עוד הודעה נכנסת, דומה לקודמתה

אם פעם הייתי בוכה על האפרכסת,

יקירי, עכשיו זה אתה

שיר שכתבתי מתוך בקשה שקיבלתי במייל

איזה כיף להשתחרר מרגשות כואבים

זה פתאום להצליח לנשום מחדש,

להסתכל על העולם מחדש ולראות איך הוא מחכה לך,

עם עוד מיליון הזדמנויות שמחכות להתממש

רק לבחור

בהצלחה!

ד"א, אני רוצה לוותר על אחת מטבעות הבלוג שלי ולפתוח חדשה

מחפש רעיונות

וגם מישהו שרוצה לאמץ את הישנה

אל תדברי, כי העיניים לא מפסיקות

אני רואה אותך מחייכת, אבל בפנים רוצה לבכות

הראש רוצה להישען, אך במקום מתרוקן

אם כלום לא מספיק, אז תגידי מה כן

ממה את פוחדת? מחמשת עוד תותח

את מחפשת לפגוע ואני מחפש אותך

*להמשך כנסו לכאן

קוראים חדשים מוזמנים בחום.