מסתכלת במראה "מה להגדיל, מה לנפח"
איפה הגבול שבין להגזים ל'לטפח'?
שם לחשוף כתף ואת המותן להבליט
להשתגע סביב השעון, ללא היגיון
בלי שום תכלית
"הוא לא מסתכל עליי, אני שמנה"
מרעיבה עצמה מהבוקר, מתפללת לשקוע בשינה
הבטן מקרקרת, אבל יש לה מטרה
"נו, תעיפי את הצלחת, את כזאת פרה!"
היא מסתכלת במגזינים, חולמת שגם בה יצפו
תולה על הקירות גזירי עיתונים,
היא קוראת להם "טינספו"
"יום אחד, יום אחד גם אני אהיה יפה
יאהבו ויקבלו אותי ולא יסתכלו בהקפה
תתעוררי, תכתבי לעצמך "שמנה!" על שלט
את חייבת לשלוט על עצמך, כדי להיות מקובלת"
-"אם אלך עם קצר יותר, הוא סוף סוף יסתכל
בשביל זה את צריכה להיות רזה, רזה כמו מקל!"
פותחת לעצמה יומן, סופרת נקודות
"לא זה לא מספיק, אני חייבת עוד לרזות!"
עד מתי תעני את גופך, תפני לנשמתך את הגב
הרי אם לא תאהבי את עצמך, איש לא יאהב!
הבריאות חשובה מהכל, כך גם הכבוד העצמי
אהבה לא תלויה בדבר, הוכח באופן רשמי
טפחי את גופך, שימי סומק על לחייך
אך אל תתני לאיש, לחשוב שהוא חשוב יותר מחייך
תלבשי מה שאת אוהבת, בעיקר את החיוך שאיבדת
וקחי את הטעות שחיית,
כלקח החשוב שלמדת
נושא שישב לי על הלב כבר כמה ימים ועכשיו, לכבוד "יום האישה הבינלאומי", החלטתי לשבת ולכתוב אותו.
אני
מסתובב בישרא,[כשיוצא לי, אני עושה את זה הרבה] ונתקל לא מעט בנערות, באמת
עם ראש על הכתפיים, לפי רמת הניסוח שלהן, כושר הביטוי -
שנופלות גם הן בבור הטעויות של החיצוניות.
לא מזמן יצא לי לקרוא פוסט של מישהי שנשמעת מקסימה, בכמה דקות ששהיתי בבלוג שלה ופשוט נדהמתי. בער לי בעצמות לנער אותה.
כמו הרבה בנות [אני בטוח שזה כולל גם מהמין השני, רק שאותן יצא לי יותר להכיר, מהסיבה שהן כותבות על זה] הן רוצות להיות בולטות, או לפחות לכבוש כמה לבבות של הצד השני.
בנות
13-14 אפילו פחות, שמוטרדות מכך שעדיין אין להן חבר ועדיין לא התנשקו
ומאשימות את המראה שלהן בזה. "אין לי חזה מספיק גדול, אני שמנה, נמוכה,
גבוהה" וכו' וכו'
נערה אחת אמרה לי "אתה מבוגר, לא תבין" אבל היא שוכחת שגם אני הייתי בגיל הזה וגם לי היו ההורמונים האלה וזה לא שונה מדור לדור.
אני מאוד מבין שבנות רוצות שישימו לב אליהן, כמו בסרטים, שיהיו להן סיפורי אהבה וריגושים כמו לזאת מהטלוויזיה או זו מהשכבה.
אני
גם מבין שחשוב להיראות יפה, מטופחת. מה שאני פחות מבין ומקבל, שבדרך הן
מאבדות את הכבוד העצמי שלהן. איך היא אמרה לי? "אין מה לעשות, זה מה שבנים
אוהבים"
ברור שבנים יאהבו כמה שיותר מחשוף וכמה שפחות לדמיין, אבל זה מה שאת רוצה להיות? השראה לסיפוק עצמי?
מצטער שאני בוטה, אבל זאת המציאות. אי אפשר לייפות אותה.
את רוצה לרדת במשקל, מצוין, אני מאוד בעד מודעות עצמית. אבל לא בדרך שמובילה לחולי.
מי רוצה בת זוג חולה?
אני לא אהיה צבוע,
כל
גבר רוצה בת זוג יפה לצידו, מטופחת, עם מודעות ליופי, לאסתיקה, אבל בשום
אופן לא למישהי שכל יומה מסתכם באיך היא נראית וכמה היא שוקלת ו"אם יש לי
תחת". הנושא הזה יכול ללכת יחד בקלות עם "אלימות", כי אתן מתעללות בגופכן
ללא רחם.
יש
נקודה שאתן מסרבות לראות או לא רוצות להתייחס אליה ברצינות: אם לא תאהבו
את עצמכן, גם אם תשקלו רבע עוף ועם חזה של פמלה אנדרסון, אף אחד לא יאהב
אתכן ואני מתכוון לאהבה אמיתית ולא לתאוות בשר.
ממש כואב לי לקרוא שעדיין יש בנות שמשליכות את עתידן לפח רק כדי לנסות שמישהו יאהב אותן אחרת.
אני מקווה והלוואי, אני ממש מתפלל, שהפוסט הזה עשה משהו למישהי ויגרום לה לעצור ולחשב מסלול מחדש.
שיהיה לכולם סופ"ש מלא אהבה ובילוי נעים
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
