הם לא מפסיקים לבהות,
אני תמיד מצליחה לבלוט!
לא מפסיקה לבכות,
המבטים דוקרים כמו סיכות.
מסתכלת במראה שבחדר,
מורידה ממני את הסוודר.
"אני זאת שלא בסדר!
מעכשיו אני אעשה כאן סדר.
מפסיקים לאכול, ועל זה אין פשרה!
לא אכפת לי לסבול, לחלות-להרגיש רע.
תסתכלי, את נראית כמו פרה!
איך את בכלל מסוגלת להסתכל במראה?"
נזרקת על המיטה, נרדמת בבכי.
בלב צביטה, דמעות מרטיבות לחי.
מתעוררת בבוקר אחרי סיוט.
היא הייתה שמנה... "רגע, זו המציאות!"
אימא הכריחה שתאכל בבוקר.
"יופי, עוד שומן, אני אשלם על זה ביוקר"
עולה למקלחת, מנסה להקיא הכל.
מרגישה קצת נחת, מחייכת בקול...
היא חושבת שמתרחקים ממנה, כי היא שמנה,
ואלה שמתייחסים, זה רק כי היא מסכנה.
היא מסתכלת על הבנות, בוחנת.
"הייתי כמוהן אם לא הייתי טוחנת."
הבטן שלה מקרקרת, רעבה.
מתעקשת לא להכניס שום דבר לקיבה.
"עוד כמה שעות של צום, תתאפקי."
אוכלת מעט ורצה להקיא.
"אני עוד אצליח להוריד במשקל,
לא משנה אם לא יהיה לי קל.
אני אזכה לאהוב, ושיאהבו בחזרה.
אני ארגיש טוב, לא יראו בי יותר זרה."
רצתה עצות, פתחה מחשב בסתר,
מצאה עידוד, טיפים ואת כל היתר.
הצליחה לשקר להורים ולצום.
הסיפוק שלה אותו רגע, נראה עצום.
עשתה יומן אכילה, שאפה לשלמות.
אין קו אדום בשבילה, זה או דיאטה או למות.
הדרדרה בלימודים, כל הזמן היתה חולה.
הניסיונות אבודים, במשקל לא היתה עולה.
העצמות בלטו מהעור, הפרצוף החוויר.
הגיעה לנקודת האל-חזור, נראתה כמו אוויר.
'אנה' הכניסה בה את כל הרצון,
את השאיפות, את העצב, את המירוץ לרזון.
'אנה' אמרה לה, שאם היא תגרום לה גאווה,
יחזרו אחריה, היא תמצא אהבה.
היא אמרה, שאם היא תקיא כל יום,
היא תהיה יפה, ממש כמו בחלום.
"אנה שיקרה, עשתה לי שטיפת מוח!"
ניסתה לצעוק זאת לכולם מגרונה.
התאמצה ונאבקה בה בכוח.
עד לנשימתה... נשימתה האחרונה.


השיר מדבר כמובן על האנורקסיה.
המירוץ ל"שלמות" שתופס פה תאוצה באופן מדאיג.
המחשבות שדרכי הקיצור והדיאטות הלא מבוקרות, יביאו להן את החלום להיראות יפה.
לאט לאט, ככל שעובר הזמן, המטרה מתחלפת בין הרצון להיראות טוב, לבין הרצון להיות אויר, ללא שום שומן בגוף.
אנה=קיצור של אנורקסיה.
עשו שזה יישמע יפה, כמו בולימיה=מיה.
שמות של בנות, שהפכו אותן למלאכיות ובעצם זו מחלה שמובילה לסוף הדרך.
השיר נכתב ב"השראת" [אם אפשר לקרוא לזה כך]הבלוג "נשימה אחרונה של אנורקסית" אליה שאולי ז"ל, שנפטרה לא מזמן מאנורקסיה.
[מבין את זה שרצו לזעזע את כולם כדי שבנות לא יתנסו במחלה, אבל לא עושים את זה בדרך כזאת]
בננות! אתן יפות! תפסיקו לייחס לכל מבט מטופש של מישו, חשיבות יתר.
אתן חושבות שאתן שמנות? זה לא רע לשמור על טיפוח, זה לא רע לרצות לרזות,
אבל באופן מבוקר ובריא.
בלי צומות ועם המלצה ומעקב של תזונאית.
אני גבר ותאמינו לי שאני מעדיף את האשה שלי מלאה מאשר רזונת, שמרעיבה את עצמה בשבילי וכל הזמן חולה.
זו התמכרות, במלא מובן המילה.
מתחילים בצום אחד, חווים הצלחה ואז יש רצון לעשות עוד אבל ליותר שעות.
גיל ההתבגרות זה זמן בניית העצמות של הגוף, אם לא תספקו לו את הסידן ואת האוכל שהוא צריך, כשתתבגרו, אתם תהיו חשופים לכל המחלות האפשריות, וכל "אפצ'י" שלכאורה שולי, יהיה בשבילכם אסון.
קחו את עצמכם בידיים ואני אומר את זה בלשון זכר כי אני מתייחס לשני המינים כי גם אחוז מסויים מהבנים סובל מזה.
קחו את עצמכם בידיים!
אף אחד לא ירצה שחס וחלילה תגיעו לקבר רק כי רציתם להוריד "עוד קילו אחד ודי."
יש סביבכם מלא אנשים אוהבים, משפחה- שהחיים שלהם ייהרסו אם תשימו את גורלכם בידי "אנה" או "מיה".
מקווה שהשיר הזה והבקשה של אליה שאולי ז"ל, תעיר אתכם ותעשו סוף לטבעות האנורקסיה ולסבל שאתם גורמים לעצמכם.

עריכה 4/8
לאחר בקשה של קורא שלי לפתוח שוב בפרוייקט כתיבה כמו שעשיתי בפוסט הקודם,
הנה אני עושה זאת שוב.
פרוייקט רויאל "אל תתנו לאנה לקחת" יוצא לדרך.
כל מי שיקדיש לזה פוסט, יכתוב על האנורקסיה, יביא את הנושא עוד יותר למודעות האנשים בארץ [לא חייב בצורת שיר!]-
ילונקק כאן.
כשאתם מסיימים את הפוסט, תעשו לו הפניה לפוסט הזה כך אני אכנס ישירות בלי שתגידו לי לפוסטים הנ"ל ואלנקק אותם אצלי.
איך עושים הפניה לפוסט הזה?
לוחצים איפה שכתוב ליד התגובות למטה "קישור ישיר לקטע" ואז מעתיקים משורת הכתובת שלמעלה את הקישור החדש שנוצר.
את הקישור שמים בפוסט שהכנתם בנושא שביקשתי פה.
אני מלנקק כאן רק את אלה שעשו הפניה לכאן, ככה יהיה לי קל יותר. אם אתם עדיין לא יודעים איך לעשות, תשאלו אני אענה באופן אישי.
זה הקישור שיש להוסיף לפוסט שלכם בנושא האנורקסיה:
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=375595&blogcode=9684381
עשיתי לכם חיים קלים, אבל תמיד טוב לדעת איך עושים

פוסטים של בלוגרים:
1. Fall Away- פרוזה ושמה תמר.
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=535455&blogcode=9657943

2. זה בשבילך-טלה שמנסה לשרוד.
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=469102&blogcode=9693555

3. המאבק- יולי
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=508855&blogcode=9693665




במסגרת הטבעת שפתחתי "משהו טוב קורא פה"
היום אני ממליץ על הבלוג הבא:
לחצו פה

כל מי שרוצה שאכתוב על נושא מסויים,
שקרה לו/קורה לו, אקטואליה, וכו'
מוזמן לשלוח לי מייל:
[email protected]
לא מבטיח שאצליח לעשות ממנו שיר, אבל מה שבטוח- אני אנסה.
בבקשה לא לשלוח לי מיילים למייל הישן של נענע!
את חלקם אני מקבל בג'יבריש. לשלוח רק לחדש של ג'ימייל שציינתי למעלה.

מנויים
תשמעו חברים וחברות, בקשר לתחרות המנויים.
אני עושה כל שביכולתי להגיע לדף הראשון של הפעילים רק כדי שביום שמישו יזכה, הקטע שלו יפורסם וייחשף לכמה שיותר אנשים.
אני עושה את כל זה בשבילכם,
אז אם אני אראה שעד סוף החודש הזה, לא יהיו מספיק משתתפים, אני מבטל אותה.
רק מנויים יכולים להשתתף, ועדיין אפשר להירשם למנויים של רויאל ולבקש אישור לבלוג הפרטי של ההרשמה.
לחצו פה לבלוג של התחרות.
* בקרוב תקבלו עוד כמה דברים יפים שקראתי ואהבתי,
למנויי רויאל בלבד*

http://www.habanim.org/gilad.html


עריכה 5/8
שמעו, בקשר לאליה שאולי.
אני אכתוב פה במקום לכתוב מאה פעם כל תגובה שתגיד לי שאליה לא היתה קיימת.
עניתי למישי על זה ובזה אני גם אחתום את הנושא:
לא רוצה להתעסק באם כן היתה אליה שאולי או לא היתה והכל פיקטיבי.
זה גורם לאנשים לזלזל בבנות שחולות בזה ובמחלה עצמה.
אחוז גבוה מסטטיסטיקת החולים בזה, מתים ומתו.
אני מתרכז בזה ולא בתחקירים, ההתעסקות בסיפור נועדה לאנשים שזה כרגע כל מה שחשוב להם, למצוא עוד בלוג פיקטיבי.
זה לא מעניין אותי.
מעניין אותי איך לגרום לבנות לצאת מזה ולא להיכנס לאחוז המתים והחולים לכל חייהם בזה.
שימי לב שכל נושא אליה שאולי, גורם לסטות מנושא כלכך קשה ורגיש.

* ולשאלה אם למרות כל זה, הרי היתה מטרה טובה והיא לזעזע ת הבנות ולהוציא להן מהראש את האנורקסיה:
שומדבר, כלום, לא יצדיק בשבילי שום מטרה, מקודשת ככל שתהיה, על חשבון הדמעות של אנשים אחרים.

עד לעריכה או לפוסט הבאים,
שמרו על עצמכם.

אוהב מאוד,