ביקורת 1, תאחלו לי בהצלחה חברים!
אוקיי.. בחרתי להתחיל עם הדיסק הזה מכמה סיבות- הראשונה כמובן שזהו דיסק חדש לביטלס- הלהקה הגדולה בעולם לטעמי ששינתה את פני ההסטוריה, הסיבה השנייה היא שכמה פעמים יוצא לכם לשמוע דיסק חדש (אומנם סימפולים וקטעי בי-סיידס, אבל עדיין...) שבו משתתפים שני אנשים מתים (ג'ון לנון וג'ורג הריסון) והשלישית- היה לי חשק עז לקטול את הדיסק הזה, כי פשוט כל תוספת לדיסקוגרפיה המופלאה שלהם פשוט תהרוס להם..
טוב, טעיתי. הדיסק החדש של הביטלס מלא בגרסאות טובות מאוד, שממש עושות כיף באוזן לשמוע אותם. לרגע קטן אתה מרגיש שהביטלס חוזרים לתחייה. אומר את האמת- זה החלום שלי .
הדיסק מתחיל בשיר המרגש because, שמכניס אותך לאווירה מעט עצובה אומנם, שאינה מתאימה לביטלס, אך מתאימה לרוח השיר ופשוט מרטיטה.
הדיסק מכיל את רוב המלודיות המוכרות של הביטלס, ביניהן- All you need is love,Elinor Rigby,Here comes the sun ועוד..
האיכות גבוהה מאוד והעיבוד של המפיק האגדי של הביטלס נשמע מהוקצע וראוי לדיסק של הביטלס.
יכול להיות שכגודל הציפייה כך גודל ההפתעה. אל תטעו- זה לבטח לא הדיסק הטוב שלהם, ישנם עוד רבים וטובים, אך הדיסק מצליח להפתיע ולא לאכזב כלל.
הגרסאות שאהבתי במיוחד הם Strawbarry fields forever ו Day in a life, ששומרים על הגוון האוטנטי ונשמעים נפלאים באיכות מצויינת.
למרות קטעים מעט חלשים, שמאכזבים במקצת כמו Revolution ו-Glass onion שנשמעים רע לטעמי ויכלו להתבצע יותר טוב, אני יכול להגיד בכנות שהדיסק הזה לא רע בכלל, אפילו טוב. אולי רק כי זה הביטלס, אולי סתם כי זו הביקורת ה-1, אבל הביטלס קלעו כמעט בדיוק לקו הנכון שהתווה את דרכם, גם במותם- חדשניים, מלודיים, מרגשים.
אני נהניתי... עכשיו תורכם להנות/להעיר/להאיר/לבקר בעצמכם.
אני אשמח!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
