שלום לכולם ותודה רבה על התגובות. אני מקווה שתהנו גם בביקורת זו.. (נהניתם ספרו לחבריכם, לא נהניתם ספרו לנו :))
נתחיל...
יש בו משהו במוש בן ארי, ללא ספק. הוא עבר דרך ארוכה מחברותו בלהקת שבע להפיכתו בעיקר לזמר (ויוצר) מוכשר ומוכר שלוקח חלק נכבד בתעשיית המוזיקה הישראלית. אפשר להגיד אפילו אמן מהשורה הראשונה.
לכן כל כך הרבה ציפו לדיסק החדש שלו. שני הדיסקים הראשונים שלו היו טובים מאוד וכולם חיכו לדיסק נוסף בשרשרת הלהיטים הגלגלצ"ים (אך הטובים ברובם, יש לומר) של מוש בן ארי.
ומוש בן ארי נתן, בהחלט. נתן לכולם מה שהם ביקשו- מוזיקה שמחה, רוקית וקצבית שאוגרת בתוכה מילים יפות שאינן סתם יפות, אלא בעלות אמירה- דבר בהחלט נדיר בימינו.
אך ההרגשה שלי הייתה שמשהו חסר, לפחות מבחינתי. לאחר שני דיסקים, הגיע זמנו של מוש בן ארי להביא חידושים לתוך תקליטיו. כל השירים דומים בצורה מעוררת תמיהה לשירים של שני הדיסקים הראשונים. אין זה חסרון כלל, חלילה, אך הציפייה מאמן בסדר גודל כזה להמשיך ולחדש, ואני חושב שמוש בן ארי מסוגל, אך ספק אם ברצונו להפסיק את הטלת ביצי הזהב בדמות שיריו המוכרים.
יש לציין, שאהבתי את הדיסק, ומוש בן ארי שיחרר את 3 השירים הטובים ביותר בדיסק לטעמי לרדיו- משא ומתן המצויין, עם הלחן הפשוט נפלא, ממריאים- שיר מגניב וקליט וכמובן אנצל- השיר האהוב ביותר שלי באלבום. הוא גם אחד הבודדים שמהווה חידוש באלבומו, בפתיח התופים המיוחד והסולו גיטרה החביב..
הדיסק לטעמי לא ערוך בצורה מבריקה- ההתחלה מבטיחה, אך הסוף ארוך ומייגע ולדעתי ניתן היה לשנות את סדר השירים כך שניתן יהיה לשמוע את הדיסק מההתחלה סופו בהנאה רבה.
ילד מזדקן ראוי לציון- מוזר לשמוע את מוש בן ארי בשיר נוגה על העבר שעבר, אך מוזר לטובה- משום שבשיר הזה הוא מבטא את עצמו בצורה הטובה ביותר.
השיר פלאפל נורא בעיניי ולא מתאים כלל לרוח הדיסק ולרוח האמן- פתטי ומאכזב ומכביד על האלבום הטוב הזה, חבל. מילים כמו
"קונה לי עוד מנה של פלאפל עם טחינה עליונה" לא ממש תואם לרמות הכתיבה הגבוהות שלו בדרך כלל.
שאר השירים טובים וקולעים לטעם של הקהל הישראלי, על אף העובדה שהם לא מושלמים. ארץ ישראל ולו רק הם שירים מקסימים בעיניי, אך שאר השירים אומנם קליטים, אך בינוניים בהחלט יחסית למוש.
ניתן להגיד שמוש בן ארי הוא אדם כשרוני שיצליח בכל מקרה ביד אמן להפוך כל דיסק לדיסק טוב. הוא מאלה ש"יש להם את זה", ולכן אני מצפה ממנו להוציא דיסק מצוין, ולא רק טוב. הוא מסוגל לזה, הוא יכול לזה, ובעזרת שינויים קלים הוא היה הופך את אלבום זה לאלבום מצויין.
מוש בן ארי בדרך הבטוחה להפוך לאחד האמנים המשפיעים שהיו כאן, כל מה שהוא צריך זה להפסיק להיות "ילד מזדקן" ולהתחיל להיות אמן שנותן בראש( מוזיקלית, כמובן), למעננו ולמענו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
