למה כולם מתגברים חוץ ממני.
למה אני תמיד נשארת הכי קטנה.
הכי רזה וקטנה מבין כל הילדים.
הם לא מבינים את ההרגשה שיש בפנים.
את הכאב והבכי שמסתתרים בפנים.
למה אנשים,
לא מסוגלים להבין,
מה אנשים עוברים.
למה כל חיוך מסמל את האמת.
למה כל צחוק משקף את ההרגשה שיש.
גם כשלפעמיים לא רוצים דבר מסוים,
לא אומר שלא בא ככה סתם.
את ההרגשה הזאת אי אפשר להסביר,
אי אפשר לתאר אותה במילים.
אבל הבכי, הבכי שיוצא החוצא מראה כמה
קשה לשרוד, עוד יום, ועוד יום.
מראה כמה החיים מרירים,
בלי שום טעם לחיים.
אבל האנשים שבוכים, מבינים
כמה קשה להם בחיים.
אין הרגשה שמישהו אוהב.
אין חבר שיגיד כמה שהוא אוהב.
והכל זה.- רק בגלל דבר מסויים.
שחשוב כמעט לכולם.
קשה לי. קשה לי כ"כ עכשיו.