חלימי =]

סוף סוף הצלחתי לפתוח בלוג!!!

אוקיי אז ככה.. יש לי מחשב בסך הכל שנה... אז אני לא מבינה כלום אבל כלווום במחשבים... אז ניסיתי לעשות מה שאנשים אמרו לי כדי לפתוח ת'בלוג...וכלום לא עבד.. כל פעם משהו אחר נידפק לי....היה כתוב כל מיני דברים שלא עובדים....אז התייאשתי... והיום ישבתי לי בבית בשיעמום מול המחשב ושאלתי את עצמי- "עדי, מה את מעדיפה לעשות- ללמוד למבחן במתמטיקה או לנסות שוב לפתוח בלוג?" , אז אני מניחה שהבנתם שלא למדתי למבחן....

קיצר... סוף סוף יש לי בלוג....

אז מה יש לי לספר...קוראים לי עדי... אני בת 16 וכמעט 3 חודשים...מתה לאוטו...פרשתי שנה שעברה מבצפר...(הייתי בכיתה י'.. למדתי בבצפר נורא...-"קשת" בירושלים- קטמון- תסיקו מסקנות...) פרשתי אחרי חודשיים והלכתי לעבוד עם אבא שלי 10 חודשים במקום מגניב בטירוף..."ארץ בראשית...- גן אירועים\מסעדה... בישלתי מילצרתי וכל מיני... בקיצור... הרווחתי כסף... נהנתי מהחיים... ו....עשיתי שטויות.. אז הכריחו אותי לחזור לבצפר... -לא הסכמתי לחזור ללמוד בירושלים.. אז דחפו אותי לבצפר האחרון על פני האדמה שחשבתי שאני אכנס אליו דקל וילנאי...ותכל'ס...הופתעתי לטובה!!!.

כולם תמיד אמרו לי... אין לך מה לחפש שם... כולם ערסים.. מגעילים... 

ולמרבה הפלא...כבר ביום הראשון שניכנסתי לבצפר- הכרתי את האנשים הכי טובים בעולם!! קב"ה!!! לאה!!חולה לכן על התחת!! כמובן שיש עוד המון אנשים מגניבים ושווים....עמרי, ערן, שלומי, נאור, מור-שהכרתי רק לפני יומיים.. בקיצור... המון...אחלה חבר'ה! הכרתי גם חברים חדשים מחוץ לבצפר...-ארתום הסטלן!!!.

אני בבצפר פחות מחודשיים וכבר יש לי חוויות ממנו כאילו אני שם שנייים....

לקח לי חודש רק להיתרגל לגודל של הבצפר... למדתי בבצפר עם 350 תלמידים- שכלל את כיתות- ז'-יב'... וכאן בדקל- 700 תלמידים- רק י'- יב'!!! התחלתי לאכול סרטים....

הכרתי גם אנשים קרציות... (אהם..אהם ..ערן....!!!) אבל אני אוהבת אותם.... וכמובן סוף סוף פגשתי את אחי התאום...- עמרי!! חח סתם הוא לא באמת אחי... אבל אנשים אומרים שאנחנו דומים... אז אנחנו אומרים שאנחנו תאומים- ומאמינים לנו...

תנו לי לספר לכם עוד משהו חשוב על עצמי... אין לי חייייםםםם!!!

אני בחיפוש מתמיד אחר חיים וסיבה להישאר בחיים....

בינתיים כל מה שהכי רציתי שיקרה לי בחיים... איכזב... אז כבר איבדתי תקווה.... אני מחפשת - ביחד עם קב"ה... אנשים בעלי חיים...- יעני אנשים שיש להם חיים שיעזרו לנו להמשיך לחיות...

אני אוהבת מישהו שלא אוהב אותי... ובתכל'ס.. אין לי הרבה סיבות למה לחיות...

אבל השבוע אני שמחה כי - יש לנו בלונים!!!!!! קב"ה לאה הולכות לדפוק ת'ראש!!!!!!!!

-אז עד לסופשבוע הזה אני אשרוד... אבל אחרי השבוע הזה מה יהיה?? זה רק אלוהים יודע...

טוב אז זה הכל...בינתיים! -עד שיש לי בלוג שאני לא יקשקש לאנשים בשכל?? חחח הייתם מתים...

הלוואי שיום שישי באמת יהיה סטלההה!!!

אז אני מאחלת לכל אהוביי... שיהיו לכם חיים מלאי ריגושם וחוויות...

צ'או...