לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עד למכתב הבא...



כינוי:  9noyv

בת: 32



תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2008

הזה זה בא...


היי כולם...

ההרגשה באוויר מתחילה להשתנות הגירודים והלחץ מתחילים להופיע התקופה הזאת חוזרת...

אני לא בטוחה שזה חיובי אבל לא נראה לי שזה גם שלילי, אני רק יודעת שאני לא בן אדם שבנוי לזה ממש

יש אנשים שזה נראה כאילו זה המקום הטבעי שלהם כאילו הם נולדו למען זה, אבל אני לא לפעמיים הייתי רוצה נראה כאלו קל להם בהרבה יותר דברים, למרות שאני מרוצה מהחיים שלי באמת שכן, אבל לפעמיים פשוט אני מרגישה שיש משהו שצועק לי די תוותרי תברחי מכאן ואז ההרגשה הזאת בבטן יוצאת מכירים את זה?

לפעמים אני באמת מוותרת כי אני מרגישה לא בנוח כאילו צוחקים עליי אבל בעצם כולם עושים את זה זאת אני השונה וזה שאני צועדת במקום במקום להמשיך זה רק גרוע יותר.

אני יודעת שרובכם בכלל לא מבינים על מה אני מדברת זה בסדר כל אחד יכול לפרש איך שזה נראה לו במקרה שלי זה הכל...

השנה זה יהיה יותר קשה לפעמים אני מרגישה שאני פשוט צריכה להכריח את עצמי, גם אם זה לא אני גם אם זה לא טבעי בשבילי זה בטוח לא טבעי בשבילי...

אבל למה אני תמיד רודפת אחרי המיגדלאור הזה אני תמיד מגיע לאיזה הזיה ושם זה נגמר ואחרי זה אני סתם ממשיכה הלאה הספקות האל הבחיים שאתה שואל את עצמך לפעמים, ואם הייתי בוחרת אחרת אז מה היה?

אני שואלת אותם בזמן האחרון הרבה, ואם לא היה לי באמת אכפת מה חושבים עלי?

ואם הייתי מגיע להבנה מלאה שלבד זה אולי באמת הכי טוב?.... ואם הייתי מבניה שאני בסה"כ הכל בת 16 ויש לי עוד 11 שנה בשביל...

ושאולי יש לי קצב שונה אז אולי הכל היה אחרת אולי לא הייתי סוחבת את ההרגשה הזאת, או שבעצם זה לא רק בי זה בכל אחד, כל אחד יודע מהו בסופו של דבר...אני לפחות יודעת שכרגע אני צועדת בדרך הנכונה גם אם זה לאט ואולי קצת מוזר לפחותץ אני מתחילה להתקדם...

אני מוכנה להקשיב לכל אחד אני רק מקווה שבאמת יש מי שבאמת מוכן לשותוק ורק להקשיב באמת בלי להצתדק כל הזמן גם אם זה לכתוב רק למחשב לפחות זה מסיר משהו מההרגשה הזאת בבטן...

עד למכתב הבא ממני נוי.

 

אל תוותרי, את עדיין שורדת

אל תוותרי,את עדיין צועדת

בשביל הארוך המוכר

שלא תמיד אהבת

שלא תמיד אהב אותך

 

אל תוותרי,את קרובה לאור

אל תוותרי,את לא באמת רוצה שזה יהיה הסוף

כי שהכל יגמר באמת

לא יהיה לך על מה לבכות

לא תיהיה לך כבר דרך מילוט

כי כבר הרסת את הכל

 

אל תותרי,זאת התקופה

אל תוותרי, הרצפה לפעמים באמת עקומה

אל תוותרי בשבילי

בשביל זאת שתמיד כאן

להזכיר שזאת עדיין הדרך הנכונה

בשבילך בשביל העתיד,ההווה

והעבר שכלכך איכזב אותך

 

תלמדי ממנו,אני בטוחה שיום אחד

תסתכלי אחורה ותצחקי...

 

משהו שכתבי אוהבת ממני נוי.

נכתב על ידי 9noyv , 6/12/2008 17:38  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



1,440
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל9noyv אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על 9noyv ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)